ישראלים רבים, ולא רק בצלאל סמוטריץ’, מאמינים שהדרך לביטחון עוברת דרך ריקון עזה מפלסטינים. יש להכיר באמת הפשוטה: גירוש של יותר משני מיליון בני אדם מארצם על רקע הזהות הלאומית שלהם זה טיהור אתני, וכל ניסיון למסגור הפעולה הזו באופן אחר הוא מכבסת מילים
התושבים הערבים המקומיים לא מאמינים בדו קיום. אנו הולכים ונדחקים החוצה מהקיום שלנו בעיר ובבתים ובלשון ובגוף שגדלנו בהם. לא נותר בנו קיום, רק טראומה וזעם על הגזל. בעקבות הסדרה “המדריך לג’נטריפיקציה”
ביום השואה הקרוב אלמד את תלמידי על מוסלמים שנאסר עליהם להתפלל או להאמין, שנכלאים ומעונים כי כתבו או לימדו את שפתם. שלטון האימה הסיני מחשיב חירות כמסוכנת, וכל מוסלמי שמגלה חירות מחשבה, אמונה או ביטוי, נכלא ומושתק. קריאה למורות ולמורים
במסגרת פולמוס מתמשך מעל דפי ״הארץ״, טוען בני מוריס באמצעות טיעונים מגוחכים כי לא היתה מדיניות של טיהור אתני כלפי פלסטינים בשטחה של מדינת ישראל. עמר אלע’בארי מספר בתגובה על המהלכים שהובילו להצלחתה המסחררת של הציונות בהעלמה כפויה של למעלה מ-85% מהפלסטינים
אחד היתרונות של מלחמת ההתשה שמנהלת המדינה נגד אזרחיה הפלסטינים הוא שמעשי האכזריות מטעמה הולכים ומיטשטשים, הופכים שיגרה. ובכל זאת, אסור לתת להרס (בפעם ה-70) של הכפר הבדואי אל-עראקיב להישכח
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
