אירועי הדמים של 7 באוקטובר פירקו הנחות יסוד וקונספציות, והדי הפיצוצים בעזה מהדהדים שאלות על הקיום במרחב: האם נביס את הטרור? האם יש עם מי לדבר? האם האחדות תחזיק מעמד?
עוד יומיים יינתן גזר הדין במשפטה של המשוררת דארין טאטור, שהורשעה ב"הסתה לאלימות" במשפט שכולו מופת של כשל לשוני. יואב חיפאווי חזר לפסק הדין ולאולם הדיונים בנצרת כדי לנסות להבין מה בעצם קרה פה
האידיאולוגיה המצליחה של ה'מלחמה בטרור' שהגתה משפחת נתניהו עבור האמריקאים בשנות ה-70 ובמרכזה האסלאם כאויב המערב, נשענת על עיקרון ההיררכיה האתנית-גנטית שבו מאמינה המשפחה. כבר אז התגבשה אמונת הנתניהוז בהיות הריבון מעל החוק ובהכפפת התקשורת אליו
״התרגום של המשטרה היה מאוד פשטני ולא מדויק, והמטרה שלו היתה להוכיח שהכותבת היא בעד פעולות אלימות״, העיד ד״ר יוני מנדל מטעם ההגנה, ואילו פרופ׳ ניסים קלדרון אמר ״שירה היא שירה. והיא חסינה מפני העמדה לדין״. שלב עדויות ההגנה במשפט הראווה של דארין טאטור יצא לדרך
דרדור היחסים עם העולם המוסלמי יכול להגיע לכדי כרסום ממשי ברמת הדמוקרטיות של משטרינו ובחירויות הפרט – סכנות מחרידות הרבה יותר מהמוות וההרס שמסב הטרור במערב. מה בין גזענות לאג'נדת אפס סיכונים מטווח קצר
למרות שלא הוגש עד כה אף כתב אישום, התנצלות על ההאשמה הקולקטיבית ב'פרעות תשע"ז' או במה שזכה לכינוי הפופולארי 'אינתיפאדת ההצתות' טרם נשמעה במחוזותינו. הרי לכם נאומו האלטרנטיבי של בנימין "כל הצתה היא טרור" נתניהו
הרצח ההמוני במועדון גייז באורלנדו הביא זעם וכאב אדירים לקהילה הלהט״בית והזכיר לנו שהפשע הגדול, הרחב יותר, הוא הסדר הקיים שמתיר את דמנו. התשובה לכך היא מאבק סולידרי, בגאווה ובאהבה
״אירופה״ יכולה ללמד אותנו הרבה דברים על טרור, והיא יודעת לא פחות טוב מ"איתנו" איך זה מרגיש וכמה שזה לא ייחודי לאיסלאם. קצת היסטוריה לטובת הפרשנים והמומחים למיניהם