המקרה הפרטי של משפחת פרץ – שהתפזרה בין מרוקו, צרפת וישראל ואוחדה על המסך – הביא את הילה דיין לשאול שאלות רחבות על פוסט קולוניאליזם, זהות יהודית-ערבית, פירוק קהילות, ניתוק ילדים מהוריהם ושכתוב היסטוריה בעזרת זיכרון ישראלוצנטרי
לאור האמירות שנשמעו בתקופה האחרונה מפיהם של סלבריטאים אשכנזים כאלו ואחרים, שווה לחזור לרגע מכריע באנתרופולוגיה הישראלית, בו התבונן החוקר עמנואל מרקס במרוקאים של מעלות וקבע – מבלי לדבר את שפתם או להכיר את תרבותם – שהם אלימים
בימים אלו יוצא לאור מבחר מכתביו של ההוגה המרוקאי מכלוף אביטאן, שכתב בעברית ימי-ביניימית חזון הומניסטי של שוויון ואחדות עולמיים. לקראת ערב עיון לכבוד הספר ״אוטופיה מקזבלנקה״, אנו מביאים כאן ממילותיו
״בלילות הראשונים, לפני שקמתי לתפילת הסליחות, התבודדתי עם המועקה בתוכי. עד לאחרונה, השפה ויכולת ההתנסחות היו עיקר כוחי מול תלמידים חסונים ממני. כמה שבועות בלבד של שתיקה כפויה ערערו את ביטחוני. השפה דממה״. פרק על מסורתיות, יהדות והעלייה לארץ ממרוקו. מתוך ״המרוקאים״, ספרו החדש והאוטוביוגרפי של דניאל בן סימון
אהרן ממן מספר את סיפורה של איגרת אחת, שנשלחה במרוקו, מריש לתאלסינאת, באמצע המאה הקודמת. סיפור הדמויות המעורבות והתבוננות אל שפתה העשירה והייחודית של האיגרת מספקים הצצה לנדבך נוסף של חייהם ותרבותם של היהודים המרוקאים. מתוך ספר חדש על יהודי צפון אפריקה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
