בספרו "הצנעאנים" מייצר מנשה ענזי היסטוריה חברתית מדויקת שיש בה עומק סוציולוגי ואנתרופולוגי, ובונה עבורנו, פיסה אחר פיסה, את הפאזל של הזהות היהודית הצנעאנית ואופני היווצרותה
״גלבי״, ספרה החדש של איריס אליה כהן, מספר את סיפורה של עורכת דין בשנות השלושים לחייה שיוצאת לחפש את אחותה התאומה שנחטפה מן המעברה. אבל זה לא רק סיפור על ילדי תימן, אלא בעיקר על חמלה גדולה לבני אדם ולרעיון של היות אדם
בתמונת החתונה באלבום המשפחתי עומדים זה לצד זה הורי אבי והורי אמי: האם התימנייה לבושה שמלה פשוטה וחובשת כיסוי ראש. זו הצברית, לעומתה, עטויה שמלה של בית האופנה ״משכית״, עבודת יד יוקרתית של נשים תימניות. איזה סיפור חושפים הבגדים שלנו?
גזל כתבי יד של יהודים מתימן, איסופם של עשרות-אלפי ספרים בבעלות פלסטינית והפיכתם לחלק מאוספי הספרייה, והמאבקים הפוליטיים סביב חלוקתם מחדש של ספרי קורבנות השואה – שלוש פרשות על גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית, המחדדות את הזיקה בין ספרות לאלימות חברתית-פוליטית. מתוך הספר החדש בנושא, "אקס ליבריס"