רק מנהלים אשכנזים של הסכסוך הפנים-יהודי מקבלים בהפתעה את עוצמת הכעס למול שערי הברזל הצהובים של היישובים הקהילתיים. הם שוכחים בזחיחותם את ועדות הקבלה שהם מיסדו, הפוסלות בני אדם באמצעות הלשון הנקייה ״לא מתאימים למרקם החברתי״. תגובה לרון גרליץ
מה הקשר בין האינטרסים של המעמד הבינוני המזרחי למדיניות חברתית, כלכלית ופוליטית של ממשלות הליכוד בארבעים השנה האחרונות? איזה חותם הטביעו מנהיגים מזרחים בליכוד על המפלגה אם בכלל? תגובה למחקרם של נסים ליאון ואורי כהן
הרבבות שיצאו לרחובות במוצ"ש שעבר משקפים, שוב, את הבחירות הסלקטיביות של השמאל הישראלי בכל הקשור למאבקו למען זכויות אדם וצדק, ואת ההירככיה שהוא יוצר בין מקרי גזענות ופגיעה בזכויות אדם
עודד ליפשיץ רואה בכל מקום עסקני קיפוח מזרחים ומשכתב את ההיסטוריה האתנו-מעמדית בישראל כך שתספק לו נחמות. מאמרו על העשורים השוויוניים של ישראל תחת מפא"י לוקה בהבנת העובדות, ומעיד בעיקר על חיפוש אותות של הכבוד האבוד של האשכנזיות הפטרונית
הריבוד האתני והמעמדי בישראל הצליח לבדל את עצמו ממאבקי גזע בעולם. ישראל הייתה, למשל, האחרונה לתמוך במשטר האפרטהייד בדרא"פ. עליונות "לבנה"? מה פתאום! כאן אין "לבנים", רק אשכנזים. בעקבות התפעמותו של כותב אשכנזי ב"הארץ" מיופיה של המילה "כושי"
גיבורי הסיפור המובא כאן היו יכולים להשתלב בקלות במורשת הגזענית של דרום ארה"ב. למרות שחלפו מאה שנים מאז אותו סיפור שהתרחש בחדרה, ההווייה הגזענית כאן, אז הייתה הרבה אלימות פיזית והיום – כפי שמעידים אירועי הימים האחרונים – בעיקר הכחשה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
