עוד בית נהרס אתמול בנגב. שוב המדינה מפעילה את המונופול שלה על אמצעי האלימות, אך ריבונות – אַין. הכוח מופנה בעיקרו כלפי האזרחים הבדואים, ולא על מנת להשליט חוק וסדר
היועצים המשפטיים שנתנו גיבוי לאכיפה מגזרית מוגברת, המלווה שיטור מגזרי אלים בנגב, לא ניסו ברצינות לחסום את ההשתוללות הפרועה שהובילה לאסון במירון. ממש כשם שכשלו באכיפת חוקי התכנון והבנייה במגזר החקלאי היהודי וברבות מהרשויות המקומיות
מאה פעמים כבר החסירו תושבי אלעראקיב פעימה למראה שיירת הדחפורים המתקרבת, מאה פעמים הם נתקלו במבע האטום של פלוגת היס"מ. תושבי הכפר הבדואי ממשיכים להילחם על אדמתם אל מול ניסיונות הגזל של המדינה, וכעת הנשים בחזית. אבי בלכרמן ליווה אותם ביום של מאבק בשמש הקופחת, מאבק שהם מנהלים כמעט לבדם
מערכת המשפט הישראלית מתעמרת בבדואים בענייני קרקעות כבר שנים. הריסתו של הכפר אם אלחיראן לטובת התיישבות הדתית-לאומית היא עוד שעל בדרך זו. אבל אולי יש דרך אחרת?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
