מתוך תודעה היסטורית ותרבותית, בגלל ההווה, למען העתיד: אלמוג בהר מסביר כיצד מצא בית ביוזמה החדשה ״מזרחית משותפת״, המחברת בין המאבק המזרחי לפלסטיני, והמציאות אותה הוא מדמיין במרחב הים תיכוני שלנו כאן
אכילת חומוס משותפת הפכה סימן לפעילות ששום דבר פוליטי משמעותי יכול לצאת ממנה, לשיא קלישאת ה״דוּקִי״. אך בימים אלה דווקא לאכול חומוס ביפו היא פעילות של סולידריות עם בעלי עסקים ערבים המתמודדים עם חרם גזעני
הפרויקט של ה"יהודי-ערבי" מנסה להדגיש קשר היסטורי ונקודות דמיון קרובות כמו מראה חיצוני דומה, מנהגים וכו', אך במקביל מתעלם ממרכיב השפה כשפה חיה, זמינה ואמיתית. מחשבות על המושג
אנחנו נמצאים בנקודת הצטלבות חדשה במאבקי הקרקעות הארוכים של המזרחים והפלסטינים, רגע נדיר של אפשרות לסולידריות תוך הכרה בסיפורים השונים של החברה הישראלית – ולא השתקה שלהם. סיכום ביניים של מחאת האוהלים, חלק א'