אז ב"הארץ" קוראים לערבים להצביע. אבל הנוכחות בכנסת יותר מזיקה לנו ממועילה. באב אל-שמס מוכיחה שיש דרכים אחרות – צריך להקים עוד עשרות ומאות כאלה כדי להיות מחוץ לבית השקרים הישראלי
בינואר 2009 פירסם כאן אלמוג בהר את המאמר הבא בעקבות "עופרת יצוקה". גם בצל המבצע הנוכחי, "עמוד ענן", הוא נותר רלבנטי כשהיה ואנחנו מביאים אותו כאן שוב בתוספת תובנה מאוחרת ל-2012
היכולת לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחים לחיות תחת משטר אזרחי סביר כרוכה כרגע ביכולת להכריע בסוגיית זכות השיבה במסגרת הסכם כולל. הפלונטר הזה הוא עוד כשל ברעיון "השלום" של השמאל המדיני, המחבר באופן כמעט מאפיונרי הענקת זכויות בסיסיות עם יישוב כל המחלוקות הלאומיות
הדיון במודלים אפשריים של רעיון המדינה האחת חוצה מחנות פוליטיים וזרמים אידיאולוגיים. גיליון מיוחד העוסק בנושא מציע נקודות פתיחה שונות ומבהיר עד כמה חשוב ליצור מודעות ציבורית לפער בין הצהרות ודיבורים לבין המתרחש בשטח
איך יכולה להתיישב הכרה בזכויות ההיסטוריות של המתנחלים עם מדינה שבה קיים שוויון אזרחי מלא? קריאה בשלושה פסקי דין של השופט היוצא אדמונד לוי, בהם היה בדעת מיעוט, כנייר הלקמוס של המפה הפוליטית הנוכחית
ספרה החדש של עפרה ישועה-ליית עוסק בטבעה היסודי של החברה הישראלית ככזאת שקיפחה, דחתה ודחקה את רגליהם של בני הארץ, וייסדה מדינת אפרטהייד על בסיס דתי ואתני. את הבעיה הזאת לא ניתן יהיה בשום אופן לפתור בעזרת אותה "יציאה מהשטחים", שאיש כבר לא יודע מה הם
נאום אובמה היה מפגן כוח וולגרי של המעצמה הגדולה בעולם ושל משרתיה, או שמא אדוניה היהודים והישראלים. אבל כל עכבה (כאילו 63 שנים זה לא זמן) לטובה: אם אתם לא רוצים שתי מדינות, סופכם שתקבלו מדינה אחת דו-לאומית
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
