הדיוקנאות המוקפדים של המזון שמציעה לנו שמואלי בוכניק הם ישראליים מאוד – "חומוס-טחינה", "פלפל חריף", "חריימה" – ומציבים תשובה הולמת ל"פורנו אוכל" המציף את האינסטגרם. האסתטיזציה המוחלטת של המזון נאגרת בפיגמנטים הצבעוניים, בקומפוזיציה הפתיינית, בחומרי המזון שהוגדלו לפתע פי כמה מגודלם המקורי, מאיימים הפעם לאכול אותנו
ההשלכות ההרסניות של גזי חממה פוגעות לכאורה בכולם. אולם, העשירון העליון פולט הרבה יותר גזים מהעשירון התחתון בעוד שהתחתון מוגן פחות מפני הנזקים. מחקר ראשון מסוגו מראה את אי השוויון בפליטת גזי חממה כתוצאה מצריכת מזון אופיינית לעשירונים השונים
לתזונה בריאה ומוסרית לעצמם יכולים לדאוג בקלות אלה שברשותם פנאי, ידע, הון כלכלי והון תרבותי מתאימים. כל השאר נאלצים להסתפק בתזונה שמאפשרת להם לשרוד. ומה עם אחריות המדינה למה שעולה על הצלחת?
נושא הביטחון התזונתי – שהדו"ח אודותיו אתמול לא ממש זיעזע את התקשורת או את שר הרווחה – הוא רק קצה הקרחון שמראה עד כמה הדיבורים על רווחה הם דיבורים בעלמא. איציק ספורטא עם הנתונים
