מבט על ג'ונגל הדיור בישראל במלאת חמש שנים למחאה, יום הדיור הציבורי המתקיים בכנסת וחושף את אזלת ידה של המדינה והצעות חוק לטובת האזרחים שנדחות לטובת הקבלנים. מנפלאות ״השוק החופשי״
ספרה החדש של סמדר לביא חושף את חיי הנשים המזרחיות החיות תחת העינוי של המשטר הישראלי-ציוני. הוא משלב בין כתיבה אוטוביוגרפית ותיאוריות מורכבות ומשרטט תמונה פוליטית רדיקלית, מויקי כנפו ועד מחאת האוהלים
נשמות כמו רלי, רתם, נתן, לנה, ליאן ועוד רבות רבות וטובות חיות כאן שקופות בינינו, נראות על ידי מתי מעט. וגם אלו שרואות מצליחות לסייע מעט מאוד. פה ושם. על הסרט התיעודי ״נשמות לוינסקי״ – שהוא לא רק סרט, אלא החיים של אנשים ונשים בלי בית
חסד עשו עמנו שומרי הסף האקדמיים שמנעו משלמה סבירסקי את הכניסה למוסד להשכלה גבוהה. כמה גדול היה הנזק אם היה מכלה את ימיו בניסיונות להכניס מאמר ל-American Journal of Sociology. סיכום פועלו עד כה של אחד האנשים המשפיעים על המאבק למען צדק חברתי בישראל
עיריית תל אביב יודעת היטב כי הביורוקרטיה היא אמצעי בדוק לשחוק את המפגינים ולהרוג את המחאה. היא יודעת שאמצעים ביורוקרטים ואזרחים צייתנים משמעם פגיעה אנושה בחופש הביטוי. הכירו את נוהל 834 שהמציאה לעצמה: רישיון להבעת דעה במרחב הציבורי
השקרים שפיזר נתניהו בניסיון לשחד את המוחים מדגימים את מטרת העל של הדוגמה הכלכלית: שליזמים יהיה טוב, לא לעם. כך מסרבת הממשלה להכיר באחריותה למימוש הזכות לקורת גג
רוח העמימות ששרתה על הפגנת הענק במוצ"ש מוכיחה שמהפכה אמיתית צריכה להעז: להפסיק לפחד מהקשר בין חברתי לפוליטי, להציב דרישות חד משמעיות לנבחרי ציבור, להשתמש ברטוריקה עשירה בידע. מהפכה אמיתית מוכרחה להפנות אצבע משולשת כנגד הסדר הקיים
צעקת הפנתרים עודנה מהדהדת בין שיכונים לבתי פאר, בין עשירים לבין מי שידם אינה משגת. מחשבות על דרך הפנתרים השחורים ועל הצורך במחויבות אמיתית להליכה בנתיבי המהפכה המתמדת
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
