ספרו החדש של ההיסטוריון אדם רז, ״ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות״, עוסק בתופעה שכל בן אנוש צריך להזדעזע ממנה, אולם הוא נכתב מפרספקטיבה ציונית וממשיך מסורת מפוארת של הסרת אחריות ריבונית מעוולות המלחמה
אל-מעִין היה ביתה של משפחתי, אבו סיתה, במשך מאות שנים. כיום בני משפחתי הם פליטים ברצועת עזה ועל אדמותינו יושבים קיבוצים. תגובותיהם של מבקרים בתערוכה על תולדות הכפר, לימדו אותי רבות על אלה שנמנעה מהם הגישה אל האמת, קורבנות ההשתקה של הנכבה
בחאן העות'מני בבאב אל-וואד ניתן היה למשל לשחזר את מתחם האירוח, למכור קפה הפוך במחיר מופקע ולעשן נרגילות, כמו שעשו בסוף המאה ה-19 כשירושלים נפתחה לעולם, אבל במקום זאת ניטשים קרבות ההנצחה בין רחבעם זאבי ללוחמי הפלמ"ח
במסגרת פולמוס מתמשך מעל דפי ״הארץ״, טוען בני מוריס באמצעות טיעונים מגוחכים כי לא היתה מדיניות של טיהור אתני כלפי פלסטינים בשטחה של מדינת ישראל. עמר אלע'בארי מספר בתגובה על המהלכים שהובילו להצלחתה המסחררת של הציונות בהעלמה כפויה של למעלה מ-85% מהפלסטינים
כשמדברים על הנכבה חושבים בדרך כלל על הכפרים ההרוסים, אולם מה עם מחיקתה של רקמה תרבותית-עירונית תוססת וצומחת? אלי אמינוב על הרס הערים הפלסטיניות בידי הציונות, חלק ב'
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
