והנה אחרי שנים בהן צברו החברות הגדולות רווחים, מופיע שר האוצר ונכנע כמו שרק הוא יכול לשיטות ההתחמקות ממס, או גרוע מכך להעלמות מס. והכניעה הזאת היא לחלוטין אידיאולוגית
מאמרו האחרון של ד"ר אבי נוב ב"דה מארקר" הוא דוגמה טובה לכך שיש לחשוד בביטויים כמו זה שבכותרת, כאשר הפעם מתבצע ניסיון לדה-לגיטימציה של המחאה החברתית וקידום אידיאולוגיה שמרנית הקוראת לנו להסתפק בפירורים של עשירים. יוסי דהאן מסביר מה באמת אומר המחקר על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה
כשאילי הון מגנים על רכושם אין גבול ליצירתיות: צבא של עורכי דין, רואי חשבון ומומחי מס דואגים שלא ישלמו את מה שהם צריכים לשלם. יוסי דהאן על התחקיר אודות רון לאודר, שלעולם לא היה מתפרסם בישראל
רוצים חלוקה צודקת יותר של משאבים והקטנת הפער הבלתי נתפס בין הכנסות האלפיון העליון להכנסה הממוצעת לנפש? יש רק דבר אחד קטן שצריך לעשות: מיסוי אגרסיבי של אילי ההון
תכנון מס יצירתי כופה מציאות פוליטית המנוגדת למדיניות המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים. יונתן ברזילי תוהה מדוע, למשל, אנחנו נכנסים במשתמטים מצה"ל אבל לא פוצים פה אל מול משתמטים שעולים לנו מיליארדי דולרים
במקביל להבנת הכלכלה הנוכחית ככלכלה פיאודלית, המבוססת על חוב של משקי בית, את עולם העבודה הנוכחי יש להבין במושגים של עבדות. רפובליקת האוהלים החליטה להביא את המצב הזה לסופו
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
