ה"שמאל" הישראלי לא מפספס אף הזדמנות לפספס הזדמנות. במשך שנים הוא מטפח עמדות פטרוניות, מתגזענות ומדירות כלפי מזרחים, ומסרב לקחת אחריות על טעויות העבר וכשלי ההווה. הכי קל עבורו להאמין שמזרחים מצביעים לביבי מתוך הזדהות עם התוקפן, ולא מתוך שיקול דעת
בערב 9 ביולי 1959 פרץ מרד מעמדי ואתני בחיפה, שלימים יכונה "אירועי ואדי סאליב". החודש, 60 שנה אחרי, נערך לראשונה אירוע עירוני רשמי לציון האירוע, ולכבוד כך שוחחנו עם המארגנים על טרמינולוגיה, חשיבותו של תיעוד והקשר למחאה הנוכחית של יוצאי אתיופיה
המונחים "שמאל" ו"ימין" בישראל מסמנים שבטים ולא עמדות פוליטיות, טוען פרופ' לב גרינברג. מתי החל הזיהוי של הליכוד עם מזרחים ושל מפא"י עם אשכנזים? איך קשורים לכך השטחים שנכבשו ב-67' והמחאות המזרחיות הגדולות? וכיצד הגיע הרמטכ"ל בני גנץ להיות מנהיג ה"שמאל"? • ראיון
אין מתאים מהעיתוי הרוחש הזה להתמודדות עם השאלה שמעסיקה רבים מהמתמרמרים על כס הנצח של נתניהו. לקראת הבחירות ואחרי הפריימריז במפלגת השלטון הזמנו טובות וטובים לספק לנו תשובות. פוסט מתגלגל
בספרה החדש מעניקה תמר גוז'נסקי הצצה למאבקה הנשכח של המפלגה הקומוניסטית בישראל נגד אפליית מזרחים ואל מול ה"שמאל" של מפא"י, בקריאה שנותנת פייט לפוליטיקת הזהויות של ימינו
רדיפה פוליטית וסתימת פיות? כשמדובר במאבק המזרחי או הפלסטיני, השמאל הלבן לא תמיד עקבי בדרישותיו. למשל עכשיו, כשאיום המשטרה למנוע את צעדת השיבה בראשית מאי מרחף באוויר ומרצ עומדת מנגד
דווקא בימים האפלים הללו שבהם נוסקים אל על מנהיגים שמשתיתים את תעמולתם על הסתה בוטה כנגד מהגרים, מיעוטים, כוחות ליברליים, כלי תקשורת וארגוני זכויות אדם ואזרח, ראוי לזכור כי צריך ואפשר לקיים דיאלוג עם כוחות ליברליים עמוקים שקיימים בקרבו של הימין
פעם תימנים, היום אתיופים. פעם מפא"י, היום מפלגת העבודה. השחקנים מתחלפים והתמונה נשארת. אבל לא הכל נותר כשהיה. קורה משהו חדש בבחירות המוניציפאליות ברחובות
השותפות בין לפיד לבנט היא ניסיון להשיב את הסטטוס קוו בין הקפיטליזם ללאומיות, את הפוליטי מהכיכרות והשדרות למסדרונות האפלים, ולמנוע את חילונה המהותי של האזרחות
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
