בימים אלו יוצא לאור מבחר מכתביו של ההוגה המרוקאי מכלוף אביטאן, שכתב בעברית ימי-ביניימית חזון הומניסטי של שוויון ואחדות עולמיים. לקראת ערב עיון לכבוד הספר ״אוטופיה מקזבלנקה״, אנו מביאים כאן ממילותיו
חמש שנים וחצי חלפו מאז פרוץ ״האביב הערבי״. ביקור בים המלח הירדני מראה כי המרחב כולו צועד לאחור: הדיקטטורות חזרו לשלוט בעוצמה, המאבק על זכויות האדם קרס וחופש הביטוי הפך לבדיחה. יזהר באר חותם את טרילוגיית הרשמים שפרסם כאן
״בלילות הראשונים, לפני שקמתי לתפילת הסליחות, התבודדתי עם המועקה בתוכי. עד לאחרונה, השפה ויכולת ההתנסחות היו עיקר כוחי מול תלמידים חסונים ממני. כמה שבועות בלבד של שתיקה כפויה ערערו את ביטחוני. השפה דממה״. פרק על מסורתיות, יהדות והעלייה לארץ ממרוקו. מתוך ״המרוקאים״, ספרו החדש והאוטוביוגרפי של דניאל בן סימון
אהרן ממן מספר את סיפורה של איגרת אחת, שנשלחה במרוקו, מריש לתאלסינאת, באמצע המאה הקודמת. סיפור הדמויות המעורבות והתבוננות אל שפתה העשירה והייחודית של האיגרת מספקים הצצה לנדבך נוסף של חייהם ותרבותם של היהודים המרוקאים. מתוך ספר חדש על יהודי צפון אפריקה
עם הזמן המצלמה הפכה ליומן עבורה, עד לרגע שבו הדליקה נרות שבת ואני כיביתי אותה. נעם אדרי תיעדה את סבתה וסיפוריה במשך כעשור – התוצאה תוקרן השבוע בפסטיבל ״לבי במזרח״
סרטו התיעודי של רפאל בלולו על רבי דוד בוזגלו משיב למרכז הבמה את עולם הפיוט המרוקאי. סיפור חייו של ר׳ דוד במרוקו והגעתו לדימונה עושה תיקון לדימויי השממה והחולות המייצגים את יהודי צפון-אפריקה. למעשה, הסרט עושה מהפך: הצפון-אפריקאים הם אלה שמגיעים מהציוויליזציה ומהתרבות אל השממה והתוקפנות הציוניות
"תינע'יר-ירושלים: הדים של המלאח", סרטו של כמאל השכאר מהווה הזמנה לפנות לעולם התרבות היהודית-מוסלמית כמשאב חשוב בבנייה של חזון של קיום יהודי-פלסטיני משותף ובבנייה של תוכניות לימודים לחינוך משותף
המנהג המיוחד התחיל ככל הנראה אצל מקובלי צפת במאה ה-16, אחת התקופות הסוערות והפורות ביותר של היצירה הרוחנית היהודית. זהו מעין טקס מסתורי הידוע רק בקרב הצרכנים הכבדים של עולם הפיוט ושמעו עובר מפה לאוזן
"מי יחלום לכם?" שואלת הסבתא בדאגה רב-משמעית. רק הצעירה מהדור המזרחי הרביעי לוקחת אחריות, לא להמשך החלימה של סבתה, אלא לבירור מעמיק של העולם ממנו היא באה וזה בו היא נתונה. על סרטה של חנה אזולאי-הספרי, "אנשים כתומים"
