עם הזמן המצלמה הפכה ליומן עבורה, עד לרגע שבו הדליקה נרות שבת ואני כיביתי אותה. נעם אדרי תיעדה את סבתה וסיפוריה במשך כעשור – התוצאה תוקרן השבוע בפסטיבל ״לבי במזרח״
סרטו התיעודי של רפאל בלולו על רבי דוד בוזגלו משיב למרכז הבמה את עולם הפיוט המרוקאי. סיפור חייו של ר׳ דוד במרוקו והגעתו לדימונה עושה תיקון לדימויי השממה והחולות המייצגים את יהודי צפון-אפריקה. למעשה, הסרט עושה מהפך: הצפון-אפריקאים הם אלה שמגיעים מהציוויליזציה ומהתרבות אל השממה והתוקפנות הציוניות
“תינע’יר-ירושלים: הדים של המלאח”, סרטו של כמאל השכאר מהווה הזמנה לפנות לעולם התרבות היהודית-מוסלמית כמשאב חשוב בבנייה של חזון של קיום יהודי-פלסטיני משותף ובבנייה של תוכניות לימודים לחינוך משותף
המנהג המיוחד התחיל ככל הנראה אצל מקובלי צפת במאה ה-16, אחת התקופות הסוערות והפורות ביותר של היצירה הרוחנית היהודית. זהו מעין טקס מסתורי הידוע רק בקרב הצרכנים הכבדים של עולם הפיוט ושמעו עובר מפה לאוזן
“מי יחלום לכם?” שואלת הסבתא בדאגה רב-משמעית. רק הצעירה מהדור המזרחי הרביעי לוקחת אחריות, לא להמשך החלימה של סבתה, אלא לבירור מעמיק של העולם ממנו היא באה וזה בו היא נתונה. על סרטה של חנה אזולאי-הספרי, “אנשים כתומים”
כאשר צפיתי בו, היתה זו הפעם הראשונה שבה חוויתי חיים בהרי האטלס, לא חיים שלמים אבל קטע מספיק עשיר כדי שהכפר לא יזוהה עם פרידה בלבד. מאיר בוזגלו על סרטה של חנה אזולאי הספרי, “אנשים כתומים”
בישראל, חג המימונה התרוקן ממה שהיה פעם סמל החיבור בין יהודים למוסלמים. במרוקו, החלו לאחרונה סטודנטים לא-יהודים לראות במימונה ובמוטיבים יהודיים נוספים חלק חשוב מהמורשת שלהם והקימו את “מועדון המימונה”
תערוכה חדשה של בית הספר לאמנות מוסררה מציגה צילומים וחומרי ארכיון מחייהם של העולים מצפון אפריקה בשכונה, המרחיבים את הידע ואת נקודת המבט שלנו על ההיסטוריה החברתית של ישראל. למשל, למה מה חשבו המורים על ילדי השכונה?
בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון: פרק ראשון מספרו החדש של סמי שלום שטרית, “יהודית ודמוקרטית: מבחן בְּחינוך – חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה” בהוצאת בימת קדם
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
