מאיר עמור ביקר בכנסים פוליטיים של מרצ לקראת הפריימריז המתקיימים מחר (ג') ושאל כמה שאלות מהותיות שמאתגרות את הקיפאון השמרני של מרצ בכל הנוגע לזכויות האזרח והאדם של אנשים חומים
חודשיים וחצי חלפו מאז הכריז השר ניצן הורביץ כי בכוונתו לפרסם "בימים הקרובים" את הדו"ח של הוועדה למניעת גזענות באשר לחטיפת ילדי תמ"ב. על חברי הכנסת של מרצ לדרוש את פרסום הדו"ח לאלתר
שבט "השמאל" חרת על דגלו את הסיסמא הא-פוליטית "לך" במסגרת קמפיין "רק לא ביבי" ולא השכיל לבקר את נתניהו על כשלונו בניהול משבר הקורונה. לא פלא שהמצביעים נעו ימינה ולעומתם מרצ וכחול לבן נאבקות על אחוז החסימה
הציבור הערבי פלסטיני בישראל אינו זקוק עוד לנציגים כג'ידאא רינאוי-זועבי שמוצנחים על ידי יהודים כדי לקושש קולות ולהוכיח עליונות תרבותית. ביתר שאת אחרי חוק הלאום, הוא זקוק ליחס הוגן המבוסס על הומניזם, צדק ושוויון
דווקא בשיא השפל, יכולות וחייבות העבודה ומרצ להתנער מעפר, לחבור זו לזו ולהצהיר על לידה מחודשת של תנועת העבודה הסוציאל-דמוקרטית (ועל הדרך: חייבים להקים מחדש את הרשימה המשותפת)
הנתונים מלמדים כי מפלגת העבודה מכפילה את כוחה בפריפריה כשהיא בוחרת במנהיג מזרחי. אבל כל עוד השמאל האשכנזי ומתעלם מהפיל שבמרכז החדר, מזרחים יצביעו לו בשיעורים נמוכים והוא ימשיך לשבת באופוזיציה. לקראת הבחירות לראשות מרצ שיתקיימו ביום ה' הקרוב
מאז שהכריז שהוא מתמודד על ראשות מרצ, מרגיש אבי בוסקילה מותקף מכל הכיוונים. בראיון נרחב הוא סוגר חשבון עם המבקרים, אומר איך לא יקרא לעולם לאלאור אזריה, וקובע שמרצ איבדה את אמון הציבור
כמה נוח להתקומם על העם שעבר התבהמות, התקרנפות, פשיזציה, שיסוע, דיכוי ועינוי – שסימאו את עיניו מהפתרון הניצב מולו, אבל אם אנחנו חפצים בשינוי אמיתי, עלינו לאתגר את עצמנו במבט פנימה. לקראת אירוע "הפריפריות מתאגדות" שיתקיים הערב
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
