המחאה החברתית הוכיחה כי במציאות ניאו-ליברלית, בנושאים החשובים ביותר לציבור, נבחרי הציבור הם לא יותר מאשר חותמת גומי להחלטות של טכנוקרטים מהאוצר ובנק ישראל
כוונות טובות שהופכות שוב לרעיונות ניאו-ליברליים מאפיינות חלק גדול מהמחשבה הנוכחית על רווחה בישראל. נעמה נגר משכללת את דלות השיח עם רעיון היווצרותו של מעמד חדש, העומד גם בבסיס המחאה של הקיץ האחרון
צמיחת הפערים חסרי התקדים בין עשירים כקורח לבין עניים מרודים, אין לה ולא כלום עם מאבק הישרדות או עם מאבק על משאבים מוגבלים – אלא לצורכו של אדם בהכרה. יוסי יונה עם הפרשנות של רוסו לגירוש מגן עדן, והאפשרות לגאולה הטמונה במחאה העולמית
רק 400 מלה על דיור ציבורי ואף מילה על הקריטריונים לזכאות • דחיקת בעיות הדיור של ערבים בישראל תחת הסעיף “שונות” • על כל השאר אפשר לסכם ולומר: זה זמן טוב לקבלנים. ערן חכים העמיק בהמלצות טרכטנברג בנושא הדיור
אין די בהדבקת טלאים על שיטה שפשטה את הרגל – נדרש אומץ ציבורי כדי לומר כי הגיעה העת לשינוי המדיניות מן היסוד. נאומו של יוסי יונה במסיבת העיתונאים של צוות המומחים (האמיתיים)
הורים בעלי שכר נמוך אינם יכולים להוריש לילדיהם קניין או להעניק להם השכלה ראויה לשמה, כך שצאצאיהם יהיו בדיוק כמוהם. ואנחנו חשבנו שמדובר בעידן פוסט-מודרני. פרק רביעי בסדרת מאמרים מיוחדת על פירמידת השכר ושוק העבודה הישראלי
כשדפני ליף אומרת שאנחנו מדברים על בית וביבי על נדל”ן, כשמורים המתנגדים לרפורמה אומרים שחינוך זה לא עסק, כשרופאים קוראים להצלת הרפואה הציבורית – הם קוראים להוציא את השירותים הציבוריים מחוץ לתחום השיפוט של ההיגיון העסקי
ההוצאה הפרטית על בריאות בארץ היא מהגבוהות במדינות שברשותן מערכת בריאות ממלכתית. גלגול המימון לכתפי החולים מגדיל את אי השוויון וסותר את חוק הבריאות הממלכתי השואף לצדק ועזרה הדדית
הכסף המועבר לחרדים הוא זניח בהשוואה להקלות המס להן זוכים הטייקונים, ועיקר ההשקעה בשטחים נועדה לתחזוקת הכיבוש ולא מגיעה ישירות למתנחלים. על השמאל הישן להיפרד מחלוקת הציבור ל”נאורים וחשוכים” ולהכיר בחלקו ההיסטורי ביצירת הפערים