המשבר העמוק שיצר הניאו-ליברליזם הוציא מיליוני אנשים בעולם לרחובות, ומחייב חשיבה מחודשת אודות ההסדרים הכלכליים הקיימים. מודלים כמו קואופרטיבים, חלוקת מניות לאזרחים, הכנסה בסיסית לכל ועוד מנסים לצמצם את אחד המקורות המרכזיים לאי-שוויון – הכנסות שמקורן בבעלות על אמצעי ייצור. על (אפשרות של) עתיד טוב יותר
האופן בו מספרת המדינה את עתידה בתוכנית הכלכלית החדשה מתבטא במטבעות לשון כגון "אוכלוסיית המובטלים הכרונים" – מגיפה של ממש. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
עיון בתוכניתה של העבודה "לכלכלה הוגנת" מגלה עד כמה צדקה יחימוביץ' כשטענה שמפלגתה אינה מפלגת שמאל. אולם בשונה מכוונת המשוררת, עובדה זו ניכרת קודם כל בהתנכרות למחצית הענייה של אזרחי ישראל
מירב ארלוזורוב יוצאת נגד התוכנית הכלכלית של שלי יחימוביץ' בנימוקים טאוטולוגיים. אבל, בכך שהציגה מצע כלכלי רחב ומפורט ערב הבחירות ולא הסתפקה בסיסמאות ריקות מתוכן, עשתה יו"ר העבודה צעד גדול אל עבר מערכת בחירות מתוקנת
מלבד שלל סוגים של העסקה פוגענית, נשים בתעסוקת עוני מתמודדות עם ממסד אטום שבמקום לספק להן אמצעים מכשיל אותן פעם אחת פעם תוך שהוא דורש מהן "מחשבה חיובית". רשמים – קשים ומלאי תקווה גם יחד – מכנס רב משתתפות על פמיניזם, קפיטליזם והעצמה כלכלית
המשתתפים המוגחכים בסדרה "המפונקים" עוברים ניתוח פסיכולוגי וזוכים למנה הגונה של ביקורת. אף אחד לא מדבר על זה שהם בסך הכול ממלאים את חלקם במשחק התפקידים הישראלי שבו גם אם את/ה עובד/ת, זה לא אומר שהראש שלך מעל המים
אווה אילוז גילתה בשיח הטיפולי את מה שראה נועם חומסקי ביחסי הציבור: אמצעי שבו מופעל כוח באמצעות הסכמה בחברה "חופשית". בספרה "גאולת הנפש המודרנית" מדגימה אילוז כיצד העיסוק בעצמי הנרקיסיסטי מעודד הגשמה אישית והחלמה שמייצרים חולי, עונג שמייצר סוגים חדשים של סבל, שקיעת ההתנגדות ותשישות תרבותית
מימון מדעי הרוח על ידי המדינה הוא לא בזבוז לטובת פרזיטים מקושרים, אלא הדרך הרציונלית והיעילה ביותר לייצר ולחלק משאב שרוב האזרחים נהנים ממנו. המשך פולמוס