בעודה מסירה את כיפת הברזל שמגינה על חופש הביטוי וחושפת את אוני’ בן-גוריון לנזקי הממון ולהשתקה הפוליטית, ממשיכה הנשיאה פרופ’ רבקה כרמי להתייחס לתפקידה כאילו הוא נוגע רק למושג צר מאוד של פוליטיקה. נעם הופששטר תוהה, האם האקדמיה שלנו התרחקה עד כדי כך משליחותה לדורותיה?
התעלמותה של המחאה החברתית מהאלמנטים הטוטליטריים במשטר כגורם הראשי של אי-הצדק בישראל, הפכה אותה לפסטיבל לאומי, בעל מאפיינים של קרנבל. יהודה שנהב מסביר מדוע יש לחשוד בקונצנזוס
אנשים מושלכים לרחוב, הקריטריונים לקבלת דירות מתקשחים וחוק ההסדרים המאושר בכנסת מדי שנה מתיר את המשך התעשרותן של חברות הדיור הציבורי על חשבון הציבור. אלמוג בהר לקראת כנס המעברה על התנגדות לפינויים הערב
הפקרת חסות הנוער – על נעריה הדחויים ועובדיה הבלתי מתוגמלים – היא עוד תוצאה ישירה של צונאמי ההפרטה המאפשר למדינה לזנוח את האוכלסיות המוחלשות שלה. יעל סיני לקראת ההפגנה מחר
המאחד הלאומי של הסמול הוא עיתון מתנשא ושמרני, המתפרנס מהדפסת הביביתון ומתאים מאד לקוראיו: בני העשירונים העליונים, המעוניינים לשמור על כספם ולא לחלקו לעניים. יובל גלעד על הבעיות של הארץ
המשבר הכלכלי העמוק באירופה ובארה”ב איננו “האטה”, או “מיתון”, כפי שמציגה אותו העיתונות הישראלית. מדובר בקריסת מערכות בקנה מידה היסטורי עולמי, שעלולה להביא איתה תקופת צנע ארוכה במערב, וגם בישראל. כיצד נוצר המשבר, מה השלכותיו הפרטיות, הכלכליות והחברתיות, ואיך כל זה מתקשר להתפרקות הליברליזם?
מה קורה למגזרים שלמים כששירותים חברתיים הופכים להיות סחורות, וכיצד נמנע הימין מלשלם את המחיר על דרדורה של החברה בישראל? ריקי פרנקל על משמעותה הפוליטית של מהפכת ההפרטה בארץ
1% נגד 99%: היום (א’) פירסם מרכז אדוה את המסמך “תמונת מצב חברתית 2011″, החושף נתונים עגומים על אי-השוויון בישראל. יוסי דהאן על הבעיה המוסרית עם פערים חברתיים וכלכליים, ולמה לא ניתן לפטור אותם ב”סתם קנאה” במצליחנים
אז נבלע קצת השתקה פה ואיזון סילבוסים שם, ובלבד שנשרוד ואף ניראה לאומיים – אומר קול ההיגיון הניהולי הניאו-ליברלי באוניברסיטאות. איריס אגמון על שתיקת הכבשים והברית הלא-קדושה בין תהליכי הפרטה לאידיאולוגיה לאומנית בהשכלה הגבוהה