ייצוג, אומץ ומחשבה מחודשת על מימון: אלה שלושת הדברים שבאמצעותם אפשר יהיה למגר את הפרטיקולריזם של השמאל • תשובתה של ליהי יונה לניסים מזרחי, במסגרת הדיון שקיימנו בבית רוזה לוקסמבורג "מזרחיות, ליברליזם ומה שביניהם"
כאשר המאבק המזרחי מערער על ההיסטוריוגרפיה של ארץ ישראל היפה ומאתגר באמצעות הדיבור על עוולות וקריאה לצדק את התפיסה של ישראל כתקינה ושפויה, הצד האשכנזי נאחז בממלכתיות ובתמיכה במוסדות המדינה ֽ• לקראת הרב שיח על אוניברסליזם ומזרחיות
ליברליזם בוודאי אינו אידאולוגיית העל היחידה האפשרית, אבל קשה להפריז בחשיבותו – גם בניתוח ההיסטורי של דיכוי המזרחים בישראל. אפשר וצריך לבקר את השמאל, אבל מכאן ועד להספיד אותנו הדרך ארוכה
"לאחר שסיימה את עדותה ביקשה המורה מתלמידיה לחלוק את סיפורי המשפחה שלהם מתקופת השואה. בכיתה השתררה דממה. אף אחד מהתלמידים לא היה יכול לחלוק עם הכיתה סיפורים משואה, שכן משפחותיהם לא חוו אותה". מה ההבדל בין האופן שבו מנחילים לתלמידי תיכון מזרחים ואשכנזים את הזיכרון הלאומי? ואיך זה תורם להסללה?
ההכרה בזכות לקהילה יכולה לאפשר לליברליזם – שחטף כרטיס אדום על התנשאות, כוחניות, צביעות, זיהוי עם קפיטליזם חזירי וכו' – לחזור למגרש המשחקים החברתי. ובשטח, לא בבג"ץ
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
