"ניצבת"

• 
  מעין גולדמן 23.09.14

  החור השחור של א.ב יהושע

  "אשה המחליטה לא להביא ילד זה סוג של נכות", טען א.ב יהושע בראיון עמו, ואמירתו זו מהדהדת היטב מבין דפי הרומן "ניצבת". נראה כי יהושע מביט בגיבורה שלו, נגה, ולא רואה או שרואה לא-כלום. מדוע בעיניו, לא יכול טקסט להתקיים מבלי להרות וללדת?