האם ניצול מיני בטיפול הוא תוצאה של בלבול תמים? אם נלך לפי השיח הגלוי שמתקיים בקהילה המקצועית, נדמה שעבור פלח משמעותי מהמטפלים התשובה לכך היא כן, כן מהוסס
אני חייבת להיות בטוחה שהמבוגרים שם יודעים את מקומם, שהם לא מתבלבלים, שהם יודעים שהם לא חברים של הילדים ובטח שאסור להם באיסור מוחלט להיות בני זוג או פרטנרים רומנטיים ו/או מיניים שלהם
האימה בסרט "הרחק מהיעדרו" נובעת לא מהחושך, אלא דוקא ממה שנראה לעין, ומההמתנה למכה שתיכף תבוא. שום דבר שם אינו שגרתי, על אף שלכאורה, בקריאת התסריט, אפשר לחשוב שכן: היא שוטפת כלים, הוא פותח את דלת המקרר, או משהו מעין זה. והמכה מופיעה, כמתבקש, ואחריה עוד אחת ועוד אחת
אנחנו חיות, עובדות, לומדות, מתקדמות, אבל החיים שלנו כנשים, גם היום, הם כאלה שכל הזמן מרחף מעליהם סימן שאלה. רוויטל מדר מביאה את סיפורה של קארין – סיפורה של אשה שחיה בחברה אשר אינה מעוניינת, לא באמת, שתצליח לעמוד על רגליה
הפתיעו אותי התדהמה והעצב של גיא מרוז, שמתאכזב בכל פעם מחדש לגלות עוד ועוד עדויות המאשררות שהסרט "מציצים" הוא מסמך קולנועי מטריד, וולגרי, שוביניסטי, אלים ופוגעני שמעיד על המציאות האפילה של יוצריו. עד מתי תופתעו? ומה מכינים לנו לקראת יום העצמאות הבא? חגית דמרי צפתה אמש בפרק הראשון בסדרת התחקירים…
אמרתי לו שזה לא בשבילי. הוא שאל "למה? סה"כ עולים על הבר עם חולצה לבנה, מרטיבים אותך קצת וזהו. שתי דקות." לקראת עלייתה של הסדרה "אלנבי" בערוץ 10, רותם לוי במכתב פתוח לגדי טאוב, על הביקור בתחרות החולצה הרטובה במועדון אלנבי 40
אומרים לך שאתה שוגה באשליות, ציניקנים מנסים להוציא לך את הרוח מהמפרשים, אבל ההצלחה החצופה שלך הכניעה עד כה את כולם. רק אל תהיה עיוור לצבע ולמגדר, ואל תיבהל מהמהומה שעוררת כשנגעת בשואה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
