בעשור האחרון הנשים האפגאניות מינפו את השירה כמשאב מחולל שינוי. סוגת השירה 'לנדיי' הביעה בצורה חדה, סאטירית, עוקצנית וביקורתית את הנעשה באפגאניסטן בכל המישורים. הקשר שהיה לי עד לפני שבועיים עם נשים אפגאניות אקטיביסטיות חברתיות, נגדע באבחה
מצד אחד התרפקות על פנטזיה של עבר יצרני, שוויוני, פמיניסטי, משוחרר וחופשי והתעלמות מאי-השוויון, השוביניזם, הדיכוי והנישול שהיו חלק בלתי נפרד מעבר זה, ומצד שני המשך ההתעללות והחלשת המוחלשים. רשימה על זיכרון ודמיון