"זה עולם של נשים. רובן ממעטות לצאת מהכפר, ולא מכירות את החיים באוניברסיטאות, במרכזי הקניות, במסעדות ובאולמות הקולנוע, שילדיהן פוקדים בקביעות. דור ההורים ממשיך לחיות כפי שחיו פעם, בנעוריהם". סיפור קצר מתוך "הכלוב", ספרה של פידא ג'ריס
לאור פרשיות ההטרדות המיניות מהזמן האחרון, נדמה כי אספקטים מגדריים בחברה הישראלית משתנים ומתקדמים. אלא שהפמיניזם הישראלי המיינסטרימי עודנו יהודי, אשכנזי ולבן – ולא ממהר לצאת למלחמה על זכויותיהן וחייהן של נשים ערביות
בחזרה הביתה, לשכונת התקווה, קהיר מהדהדת לי בכל מקום. אום כלת'ום בדוכנים, הפנים נדמים אותם פנים, ורק השפה, הערבית – סמויה מן העין, שפת הלב. לקראת המופע "שכונת התקווה, קהיר" בפסטיבל "לבי במזרח"
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
