בפנים גלויות, עם שק תירוצים מזוהם, ישראל עומדת לבצע תהליך מוכר: תחילה משתילים מתיישבים על אדמות עם 'קושאן יהודי' (לשם כך נוצר חוק ומשפט של צד אחד בלבד) ואז צריך להגן עליהם, לטפח אותם ולהחיל עליהם את החוק הישראלי, כלומר: לכסות אותם בריבונות. אלא שלא המילים המכובסות קובעות אלא המעשה
בנאומו על הסיפוח אבו מאזן לא דיבר על אלטרנטיבה לסיום הכיבוש הישראלי, שתתחיל בסיום הפילוג בין הפלסטינים. הוא לא התייעץ עם הפלגים הפלסטיניים ולא הציע לעם הפלסטיני לקבוע את דרכי המאבק שלו
אם ידעו לכלכל את צעדיהם, הפלסטינים יתנגדו למהלך החד צדדי של ישראל. לא לסיפוח לכשעצמו, אלא לניסיון להפקיע מהם את זכויותיהם כעם, ולהמשיך לדכא את אנושיותם כ'עם של עבדים' בשירות 'עם האדונים'
הביקור של נתניהו בחברון ב-4 בספטמבר הוא תחנה משמעותית בתוכנית להעלמתה של חברון הפלסטינית מבחינה גיאוגרפית, דמוגרפית ופוליטית, ולהחלת ריבונות ישראלית בדיוק כפי שנעשה בירושלים
במקום לזרות חול בעיני הציבור עם "שתי מדינות לשני עמים", יש להכיר בכך שישראל כבר סיפחה בפועל את שטחי האפרטהייד המכונים "השטחים הכבושים", ולכונן משטר דמוקרטי על כל הארץ. את המאבק העקר לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית יש להחליף במאבק יעיל לזכויות אדם