סיפור על אהבה וחושך
-
זה לא הסיפור שלי, חשבתי
ספריו המוקדמים של עמוס עוז הציגו בפניי ישראליות אידאלית, נכספת, שעבור ילדה ממוצא תימני מפרבר של תל אביב נדמתה בלתי ניתנת להשגה. רק מאוחר יותר הבנתי שגם הוא עצמו השתוקק להרגיש שייך -
על העיוורון
השמאל מיהר להגן על עמוס עוז, שרק רצה שברגותי יבין את "הסיפור שלנו". אבל ההשלמה עם ה"שלנו" היא הדבר הבעייתי באמת