הסופרת והמשוררת שיח'ה חליוא, תושבת יפו, זכתה במקום הראשון בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר שנערכה בכוויית. לכבוד הזכייה, בחרנו להביא לכן סיפור קצר פרי עטה שפורסם כעת באסופה "בלשון כרותה"
"ברור היה שחומת ברלין שעמדה ביננו באותו רגע נצחי לא היתה המרחק האידאולוגי, לא הציצית והכיפה, לא החוקים והמצוות, ואפילו לא האקדח" סיפור על מוזיקה, על פולמוס עומק בין זרים ועל רצון אנושי חופשי וטוב
ככה האדם, מתרגל למקום שאלוהים שם אותו ולומד להיות שמח בחלקו, כי מה יעשה? יילחם באלוהים ואיך אלחם ואני רק אישה, אישה מטהראן, יפה קוראים לי, יפה יעקובייאן. סיפור קצר
״מנחה באה אל קצה, והחזן ישב וחיזק את נפשו לקראת הנעילה. מוסא הביט במלות התפילה האהובה עליו, התפילה שהכריזה על סיומו הקרוב של הצום, ונשאה בחרוזיה תחושת התעלות וזיכוך, טיהור הגוף והנפש״. סיפור בהמשכים, לימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
״ציוני לא היה, אך כבר התגעגע אל הארץ שעליה עוד לא דרך, ורק נשם את אווירה מרחוק. בעזרת השם, נגיע במהרה, אמר בשקט, ונזכה ליום הכיפורים בירושלים״. סיפור בהמשכים, לימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
״לא באתי מחאלבּ, הצטדק מוסא על לבושו המהודר. מדרום אמריקה, ומשם נסעתי לניו יורק, ולפריז באונייה, ולמרסי ברכבת, ושוב באוניה לארץ, ומשם גירשו אותנו ללבנון, סיכם מוסא את מסעותיו ולא פירט. ממילא עוד כמה שעות יגיעו ויעלו על החוף, וילכו איש לדרכו״. סיפור בהמשכים, לימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
״אני פורשת את התמונות על הרצפה ומזכירה לה את נוה אליהו, את הים, וכמה עבודה היא יכולה למצוא ליד קניון הזהב. אבל אמא יושבת מכווצת. היא מאוד רצתה לעבור מהקרוואן למקום אחר ועכשיו שאנחנו כאן היא אומרת שאין לנו עתיד ואני לא מבינה אותה״. סיפור קצר על הגירה, צבע והתבגרות