אנחנו יוצאות למועדונים ופותחות פרופילים באפליקציות סטוצים אך במקביל, בזירת השיח, נתקענו עם טיעונים מיושנים לגבי סקס ואלימות מינית. הגיע זמנו של הפמיניזם להתעדכן ולאמץ לחיקו בין היתר את מחשבת הסקס-פוזיטיב. ואולי כדאי להתחיל בהבנה שמה שרע לי לא בהכרח רע גם לאחרת
אני רוצה לנשק אותך. להחזיק לך את היד. את שמת את זה בתוכי, ועכשיו מה? האם נוכל לדמיין עולם בו לא נידָרש להצדיק את האהבה שלנו, ללא בדיקה פולשנית של הגוף שבתוכו היא מתעצבת או של הגוף שאל מולו היא מתמלאת בחיים?
השופט ישעיה אינו הראשון שמעניק לגיטימציה לאלימות מינית. עירית נגבי על התפיסות לגבי נשיות וגבריות ויחסים "נורמליים" בין גבר ואשה, המעצבות את הגדרות האונס שבבסיס ההכרעות השיפוטיות
כמו כל סוגי האלימות במשפחה, גם אונס בין בני זוג מלווה בתחושות אשם, במבוכה, בפחד שלא יאמינו לנו או שיאשימו אותנו. פעמים אנו עצמנו לא בטוחות אם בוצעה עברה. אז אנו מדחיקות, מתעלמות, מתרצות, ומקוות לטוב. תגובה בין היתר לאותה כתבה באתר מאקו שייעצה לגברים כיצד להתמודד עם "תירוצי לא…
הראיון עם הזמר זאב נחמה בסוף השבוע, בו סיפר על התנסויותיו המיניות עם גברים, הוביל לתגובות לעגניות בקרב הקהילה הלהט"בית – באופן החושף חוסר קבלה עמוק ובסופו של דבר פוגע בה עצמה. ליהי רוטשילד עושה בדק בית
עצמאותנו הבלתי מוגבלת עולה בקנה אחד עם הגרסא המעוותת של ליברליזם פנאטי שאימצנו בששון: שכל אחד יעשה מה, כמה ואיך שהוא יכול בלי שיפריעו לו לממש את עצמו. ומי שחלש יותר – זב"שו. אורית קמיר בוחנת את שאלת ההסכמה בחגיגת העצמאות בחוף בוגרשוב
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
