בעקבות הסרטון של יוסי צברי מתקיים בפייסבוק דיון על זהות יהודית-ערבית – ושוב זה קורה בעיקר בעברית, עם קצת אנגלית וצרפתית, וללא השפה הערבית, ההיסטוריה הערבית, התרבות הערבית וההגות הערבית
בכל פעם שהאחר מרים קול, נוכח, מעלה ניחוח, כותב בשפתו, שר, רוקד, מחייך, מפלס את דרכו למרחב של השפה העברית, בכל פעם שהאחר קם ומתחיל ללכת, מבנה הכוח מתערער וגלי הימין מעלים קצף
הפסקת פרסומות: האם המומחים של פריגת מצאו שהערבים אינם צרכני ״פלאפל ענבים״ בשל חסם תרבותי כלשהו, או שמדובר בעוד התערבות חשאית של רשויות הביטחון המנסות למנוע את זליגת הנוסחה הסודית לידי האויב? יצאנו לבדוק
אום מונא של רנין בשאראת, שכיכבה בפרסומת המדוברת בערבית בגמר היורו, היא אולי אשה ערבייה קצת הבלה עם מטפחת חביבה על הראש – אבל זה רק הדימוי החיצוני. כל מי שביקרו אותה פספסו את ההפוך על הפוך, תוך כניעה לשיח פמיניסטי מערבי יהודי
האם מתכנני השפה העברית ראו בשפה הערבית מקור השראה לשפה העברית? האם שקלו לשערב את העברית, כלומר להפוך אותה לערבית יותר? ומדוע תוכנית זו לא הושגה? קטע מתוך הספר "בוראים סגנון לדור", העוסק בדיוני ועד הלשון בשנים 1912-1928
אינני יודע כיצד נשמעה השפה העברית לפני אלפי שנים וכיצד נכון חד משמעית לדבר עברית. מבטאים הם חלק מכל תרבות אנושית. אבל כאשר הבדלים בין כל כך הרבה אותיות נמחקים וכאשר עושר הופך לעוני – משהו הולך לאיבוד. אל תתביישו במבטא שלכם
דרכים כמו דרכו של הפייטן זיו יחזקאל הן האפשרות היחידה שלנו, מזרחים ומזרחיות, לנהל שיח פנימי חדש, הוגן, מפוכח ופתוח על העבר וההווה שלנו עם שכנינו המוסלמים בעבר ושכנינו הפלסטינים בהווה
שיעור ערבית לילדי כיתה ח' בירושלים. אני נכנסת, מציגה את עצמי ומתחילה ללמד. כל כמה דקות התלמידים שואלים: המורה, את ערבייה? המורה, את ערבייה? מתישהו אני מאבדת סבלנות: שמעתם פעם על ערבייה שקוראים לה יעל? קורותיה של יהודייה-ישראלית דוברת ערבית, עם נראות ערבית/מזרחית, במרחב הארצישראלי
אהרן ממן מספר את סיפורה של איגרת אחת, שנשלחה במרוקו, מריש לתאלסינאת, באמצע המאה הקודמת. סיפור הדמויות המעורבות והתבוננות אל שפתה העשירה והייחודית של האיגרת מספקים הצצה לנדבך נוסף של חייהם ותרבותם של היהודים המרוקאים. מתוך ספר חדש על יהודי צפון אפריקה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
