״שיחת הטלפון התחילה בעברית, וגלשה לערבית עיראקית יהודית״ – משפט זה משקף הרבה מן המורכבות הטמונה בסוגיית מקומה של השפה הערבית במרחב היהודי, שפה שהיא גם ״שפת האויב״ וגם שפתם של יהודים-ערבים מהבית. מייסלון דלאשה בעקבות מחקר וכנס בנושא
בין עברית לערבית, בין יהדות לאיסלאם, בין בגדאד לירושלים, בין הזמנים המדממים האלו לעולם ההלכה המזרח-תיכוני – קובץ אמירות “אמר חזקל”, מתוך אסופה הנערכת בימים אלו
סוגדת לכל מה שהוא “אירופאי”, ואז מתבכיינת שהערבים לעולם לא יסכימו לקבל אותה פה ומציעה לבטל את הערבית כשפה רשמית. אז יאללה, ישראל, חזרי למחוזותיך הצפוניים ותשאירי פה את הערסים והפרחות והשלוחים והחורנים והכורדים שישתלבו בביצה הלחה הזאת בשבילך
עלינו, המזרחים, להשיג שליטה על חלוקת המשאבים ולבנות את תרבויותינו מחדש, במטרה להנהיג את ישראל ולהציב חלופה להגמוניה האשכנזית-ציונית. עלינו להשקיע את זמננו בבנייה, ביצירה מתוך שברים. שיח עָקר המדשדש בביבי המרחב האשכנזי-חילוני רק יעלה בפנינו את בבואת הדיכוי ויחזיר אותנו למעגל הקסמים
אני בא לקהיר כישראלי, כך אומר דרכוני, אבל גם כעיראקי, ואף על פי שמעולם לא ראו עינַי את הפרת והחדקל ולא אדע מימֵי מִי כחולים יותר – החדקל, אַלדִּגְ’לָה, או הנילוס, אַלנִּיל • מעבר לדפים: סופרים וסופרות על מפגשים מעניינים עם קוראים וקוראות
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
