כשההיגיון האתנו-לאומי מאפיל על ההיגיון של ההון: עשרה יישובים קהילתיים המתוכננים במבואות ערד מסעירים את הנגב. המתנגדים והתומכים אולי לא מודעים לכך שזו תוכנית שהתחילה ותיגמר על הנייר בלבד. אז למה ממשיכים לתכנן?
הפרויקטים עתירי התקציב "כפר איילים" ו"עושים שכונה", המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה. רותי לביא על מה שנקרא "תרומה לקהילה"
זוג עיטים ניציים נדירים התגלו בנחל קינה לפני כמה חודשים, קיננו והולידו גוזל. המטיילים באזור, רשות הטבע ושומרי טבע מערד הסמוכה התגייסו לאפשר לו מרחב מחייה הולם. דב פוניו תוהה האם היעלמות השלט שהוצב במקום קשורה לשדה בריר
הממשלה רוצה "להציל" את ערד וסביבתה. חבל מאד שהדרך שלה לעשות זאת, היא בעזרת הקמת יישובים קהילתיים המונעים כל חלוקה צודקת של המרחב על משאביו. בתיה רודד על מאבקי הכוח בזירה הדרומית
עריצותם של חברי הארגון הגזעני "יד לאחים" ופעילותם האלימה נגד "פעילות מיסיונרית" בערי ישראל נעשית בחסות רבנים ומשרד הפנים. את "מפגן המחאה ההמוני" צריך להפנות אך ורק נגדם
באורח מתמיה נמנעת החברה להגנת הטבע משמירה על הסביבה ועל בריאותם של רבבות תושבים במקרה של שדה בריר, בעוד היא נאבקת בחירוף נפש באיומים סביבתיים דומים אחרים
הצגת המכרה כתעשייה מקדמת יציבות תעסוקתית מטעה את הציבור. מדובר בכלכלה המנצלת את האיזור שלא לתועלתו והיא בבחינת קלקול שאין מי שיתקן. תשובת המומחית לנציג רותם-אמפרט
הכרייה בשדה בריר מחסלת את אוצרות הטבע ומסכנת את חיי התושבים בנגב. גם הכניעה לשיקולים כלכליים לא מוכיחה את עצמה לטווח רחוק. מענה לכתב ההגנה של חברת רותם-אמפרט