מאיר עמור על הקשר בין אלימות פרוצדורלית של מוסדות מדינה להתפרצויות אלימות המוסברות בעזרת המשתנה האתני, או במילים אחרות: למה הכי קל להגיד – נו טוב, ערסים?
אסי דיין השתמש בעפרה חזה בצעד מובהק של אתניק וושינג. כי על פי הפוליטיקלי קורקט של הבורגנות דאז, מותר היה לבזות נשים מזרחיות אם הן שרות על עצמן. בזכות פסטיגל 2019 דור נוסף לומד פרק בהלכות ה-פי.סי. של המילה פרחה, שבועטת ומשפילה בעוצמה גם בתקופתו
מי האלימים בחברה הישראלית? מי מפעילים אלימות בקנה מידה פנומנלי וקוראים לכך "חוק"? מאיר עמור עומד על האלימות היומיומית שליבתה בחירה ומיון בין אנשים, המתקיימת מדי יום לאורכה ולרוחבה של החברה הישראלית
אז הפרחה המזרחית עשתה פדיחה כשהחליטה לשיר לביבי, והשמאל מיהר לקפוץ על זה. מעניין מה היה קורה אם שרית חדד היתה שרה באירוע של מרצ. ואם השמאל רוצה קו אל האושר לסלול, שיתחיל ללכת עד הסוף עם ההבטחות והאמירות שלו