מדוע קיים בשיח הציבורי תיוג שלילי כל כך ל"פוליטיקת זהויות" וההתייחסות אל פוליטיקה זו כאילו היא נוגעת אך ורק למזרחים, כאילו זהויות אלה אינן כוללת את קבוצת הכוח האשכנזית בישראל?
במקום לחפש את העובדות שיצדיקו אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה, כי רבבות הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות • תגובה לכתבתו של תום מהגר "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם: כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה"
תרומתם של האינטלקטואלים המזרחים לשיח הציבורי החל משנות התשעים ועד ימינו לא תסולא בפז, אך חלק מהרעיונות שלהם מתורגמים על ידי אינטרסנטים בצורה מעוותת שבסופה נזק ממשי לציבור המזרחי
בספרה החדש מעניקה תמר גוז'נסקי הצצה למאבקה הנשכח של המפלגה הקומוניסטית בישראל נגד אפליית מזרחים ואל מול ה"שמאל" של מפא"י, בקריאה שנותנת פייט לפוליטיקת הזהויות של ימינו
לפוליטיקת הזהויות הנחבטת מכל עבר מגיע בהחלט מקום של כבוד, אבל האם היא יכולה להיאבק בחוסר-השיוויון המתרחב? האנתרופולוג האמריקאי רוג׳ר לנקסטר מתבונן לאחור על מטרותיהן של תנועות הגיי ליבריישן והאופן בו התגלגלו למאבקים המוכרים לנו היום
תום מהגר בוחן שלושה נושאים פוליטיים עכשוויים ששאלת הזהות קרדינלית בהיווצרותם, בהתפתחותם ובהשלכותיהם ומוצא שהתנהלות המדירה את מרכיב הזהות דנה את המעשה הפוליטי למבוי סתום
פוליטיקת הזהויות שהשתלטה על השיח מבקשת לקבע תפיסה שלפיה מטרתה של אמנות אינה להוות גשר תרבותי וזהותי אלא גדר, דגל ומבצר. רון כחלילי, כאחד מאדריכלי השיטה, מתמודד עם הרעה החולה של הגזענות בעזרת אימוץ הדיכוי והפיכתו לאידיאולוגיה
אמריקה המשתנה משתקפת היטב בעונה הרביעית של ״כתום זה השחור החדש״, כאשר נשים בכלא ליצ׳פילד ממשיכות להיאבק באופנים שונים על התואר תלוי-האתניות ״אנושית״. זהירות, ספוילרים!
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
