עם כל הכבוד לדיון המתמשך על הדגלים שהונפו בהפגנה נגד חוק הלאום, מה שהציבור הפלסטיני צריך לשאול את עצמו זה כיצד קיבל השמאל הציוני את מעמד הכבוד של שותף למאבק, ולאן נעלמה המלה כיבוש שהוחלפה בשוויון
מאמר בבטאון ״הד המזרח״ של ועד העדה הספרדית הירושלמי מ-1942, הקורא לייצר עם הערבים קשרים אשר ״רוח המערב לא תעמוד לשטן״ ביניהם, מעניק הצצה לקולות נשכחים שהתנגדו לגישתם של אינטלקטואלים ממרכז אירופה וקראו לתיקון היחסים בין יהודים וערבים
בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון: פרק ראשון מספרו החדש של סמי שלום שטרית, "יהודית ודמוקרטית: מבחן בְּחינוך – חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה" בהוצאת בימת קדם
היכולת לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחים לחיות תחת משטר אזרחי סביר כרוכה כרגע ביכולת להכריע בסוגיית זכות השיבה במסגרת הסכם כולל. הפלונטר הזה הוא עוד כשל ברעיון "השלום" של השמאל המדיני, המחבר באופן כמעט מאפיונרי הענקת זכויות בסיסיות עם יישוב כל המחלוקות הלאומיות
הדיון במודלים אפשריים של רעיון המדינה האחת חוצה מחנות פוליטיים וזרמים אידיאולוגיים. גיליון מיוחד העוסק בנושא מציע נקודות פתיחה שונות ומבהיר עד כמה חשוב ליצור מודעות ציבורית לפער בין הצהרות ודיבורים לבין המתרחש בשטח
"על פי עדותם המילולית של הוריי בערבית, נמצאתי ביאזור. לפי השלט בעברית, נמצאתי באזור. כיצד אוכל ליישב את חוסר ההתאמה הזה? אחוזת חרדה הרהרה בת השמונה בשאלה בעודה משתוקקת לגלידה אמריקאית". מתוך אחרית הדבר למדריך הסיורים הדו-לשוני במחוזות הנכבה "אומרים ישנה ארץ"
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
