בסדרת טורים ב״הארץ״ מבקש גדי טאוב לצנן את תודעת הקטסטרופה של השמאל, מטרה ראויה לכשעצמה רק חבל שהיא כוללת התרפקות על ימי מפא"י. כמו כן, הוא מפספס את משמעות היחס הכפול אל הפלסטינים בישראל, שמעוגן במידה רבה במדיניות ניאו-ליברלית ובהפיכתו של הפלסטיני מאויב לעובד
המחאה החברתית בקיץ 2011 הצליחה במקום שבו "מחנה השלום" נכשל עד כה: היא רתמה במקומות רבים ערבים ויהודים למאבק מאוחד, וגרמה להם להבין שהם מדוכאים מאותם סיבות ועל ידי אותם אנשים. אבי קליין נזכר בנקודות ההתקרבות
