מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות
מגיפת הקורונה הולידה את הקפסולות, אך למעשה מערכת החינוך פועלת מאז ומתמיד בקפסולות קשיחות המבחינות בין "קבוצות איכות". התוצאה היא פריון נמוך ואי עמידה של רוב הבוגרים בדרישות הסף של הכלכלה בת זמננו • טור שני בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה
בראשית היה כאן חינוך טוב ושוויוני יחסית, אבל מהר מאוד הדברים השתבשו ואופנים רבים של אי שוויון השתלטו על המערכת. פרופ' שלמה סבירסקי מתאר בשמונה סעיפים את העבר וההווה עתירי הפערים ואת מירוץ העכברים של ימינו ומסביר על התקווה שבצוות המורות הבית ספרי
הפערים במימון שירותי רווחה וחינוך ברשויות המקומיות גורמות לכך שרשות דלת אמצעים לא זוכה לקבל את מימון נוסף מהמשרדים, בעוד שרשויות מבוססות זוכות לתוספת תקציבים מהמדינה. בין היתר באופן הזה, מי שחזק מתחזק, ומי שחלש מוחלש עוד יותר
אם רוצים לצמצם פערים בחינוך צריך תקציבים, צריך אחריות מדינתית ארוכת טווח וצריך פדגוגיה שמכוונת לכך ומבוססת על אמון בצוות ובתלמידים. מרסלו וקסלר רואה בתוכנית KIPP המשך מסוכן של הפרטת מערכת החינוך
המתאם הגבוה בין הישגים בבחינות המיצ"ב לפרופיל הכלכלי-חברתי של בית הספר ומיקומו, מעיד כי רק חלק קטן מהתלמידים זוכה להזדמנות להצלחה. על ההתנהלות העגומה של משרד החינוך בדיון המשפטי על חשיפת תוצאות המיצ"ב
שר החינוך משתמש בתלמידים הערבים בישראל כשעיר לעזאזל שאחראי לכאורה לתוצאות הנמוכות במבחני המיצ"ב. שאהין נסאר, דובר מוסאוא, מפנה חזרה את האצבע המאשימה אל האפליה הממסדית השיטתית וקורא לחינוך נגד גזענות
ככל שיתמידו למדוד על חשבון לשפר, להעניש בתי ספר חלשים על חשבון טיפוחם – כך יגדילו את הפערים החברתיים, את הקיפוח, את אי-השוויון וימשיכו להאשים את הקרבן. על חשיפת נתוני המיצ"ב
נשים רבות מקבוצות מיעוט מעורבות באמצעות ארגון הל"ה בעבודה קהילתית, וזוכות לתבוע מחדש את קולותיהן הפוליטיים ולהיכנס לספירה הציבורית. על יצירת הסימביוזה בין מאבק אתנו-מעמדי לבין פמיניזם, לקראת אירוע לזכרה של תקוה לוי