פרחות
-
על ההיסטוריה הפוליטית של הפרחה
אסי דיין השתמש בעפרה חזה בצעד מובהק של אתניק וושינג. כי על פי הפוליטיקלי קורקט של הבורגנות דאז, מותר היה לבזות נשים מזרחיות אם הן שרות על עצמן. בזכות פסטיגל 2019 דור נוסף לומד פרק בהלכות ה-פי.סי. של המילה פרחה, שבועטת ומשפילה בעוצמה גם בתקופתו -
מדוע זכתה סתיו אסרף לשיימינג כה אכזרי
מה היה קורה אם שם משפחתה של סתיו לא היה אסרף והיא בכלל היתה תל אביבית חילונית – האם גם אז היו מופנים כלפיה חצי הלעג והבוז? על הקשר של "לעשות גבות" להגחכתו והענשתו של ציבור מנשקי הקמעות -
בעולם שבו אנשים כהים הם אלימים, בהגדרה
מה שבאמת מטריד את עם ישראל זו הנוכחות הלבנטינית "חסרת התרבות" במרחב. אם אתה מזרחי – אתה אלים, ואם אתה אלים – אתה מזרחי. זה כל הסיפור. על טרנד השיימינג החדש ל"ישראלי המכוער" -
הערס הישראלי כתמונת הנגטיב
בין סממית ביתן לסימה ביטון: הדיון הסוער על ערסים ברשת הזכיר לנו את הגיליון המעניין של "הכיוון מזרח" מ-2006 שעסק בערסים ופרחות. בחרנו מתוכו את המאמר "גרוטסקה אותנטית – ערסים ופרחות בתרבות הישראלית" -
כשברווזים הופכים לברבורים
לא יועילו כל ההצהרות, הזעקות והגינויים. פריחתה של הפרחה, המדירה שינה מנציגי המשטר הישן, מעידה על רנסנס תרבותי ישראלי