אז מה בעצם מפספסות מארגנות מיצג "מחאת השפחות"? איזה סוג של נשים הן לא רואות, בשם מי הן מדברות ואיזה סדר חברתי הן מחזקות? תמי דינס מבקרת את התופעה האדומה שפשטה כאש בין המוחים
כולם מעורבים? כולם מעורבבים? הסיפור המזרחי באקדמיה מובלע, ובעוד מחקר חדש מוצא שיפור זעיר בלבד בנתונים, הבעיה האמיתית היא הניסיונות הממסדיים להעלימם ולסמא את עינינו
האם מאבק משותף הוא תרופת פלא לעוולות המקום הזה? מתי מאבק משותף משעתק יחסי כוח בין המשתתפים בו, מתי הוא מזיק למאבק של המדוכאים? האם מאבק משותף מנוגד בהכרח למאבק לאומי נגד דיכוי? מאבק משותף יכול להיות חשוב ומועיל – אבל ממש לא בכל תנאי
סטודנט יהודי בשם טל פורטגנג כתב מאמר שכותרתו: "מדוע לעולם לא אתנצל על הפריבילגיות שלי כגבר לבן". המאמר חולל סערה ודיון במושג הפריבילגיה ומי נהנה ממנו בחברה האמריקאית – נקודת פתיחה מעניינת לדיון מקומי בפריבילגיות של יהודים, גברים, אשכנזים, הטרוסקסואלים וקבוצות נוספות
כל פעילה להט"בית מנוסה יודעת: יש תקרת זכוכית משוריינת מעל ראשן של נשים בקהילה. האירוע האחרון של מאקו גאווה, על טהרת גברים הומואים בלבד, חשף זאת שוב. בפאנל אלטרנטיבי ניסינו לחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר בלי לוותר על שיח מורכב
פנייתה של לורה ורטון ממרצ בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש"ס עקב אי-ייצוג נשים רחוקה מלהיות סולידרית עם נשים חרדיות, ועלולה להשתיק שתיים מהקבוצות החלשות ביותר בישראל: החרדים והערבים. וחוץ מזה, מומלץ לה להתחיל בבעיות הייצוג במפלגתה שלה
בחירה בדב חנין לכהונה שלישית ולא ביעל בן יפת לכהונה ראשונה, שניהם מועמדים ראויים לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים
בני ובנות "העולם המפותח": לפני שאתם רצים לעזור לאחרים, עיצרו וחישבו האם אתם באמת מועילים להם, האם הם רוצים זאת, או שאולי אתם בעיקר עוסקים בצבירה של הון תרבותי נוסף על גבם. ניתוח ממבט גלובלי, שמגיע עד דימונה
בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס "שפה בעין הסערה" היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם?
בספרה החדש אליזבת אנדרסון, אחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות כיום, עוסקת בניתוח אי-שוויון בין קבוצות שונות. הפתרון שהיא מציעה לחברות כמו החברה הישראלית, הרוויות במנגנוני סגרגציה שמבטיחים את הגדלת הפערים, הוא אינטגרציה חברתית