הצורך הישראלי להדחיק בימים אלה את הפלסטיני וכל הקשור בו מובן מאליו, אך כולי הערכה לאומץ לבם וליושרה שמגלים המעטים בחברה היהודית המשוחררים מכבלי הזיכרון של מנצחים, מדגלים ומטקסים משחיתים ומקידוש המלחמה
גישתו של המיליארדר שלדון אדלסון כי "זה לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטית" הולכת וצוברת תאוצה בקרב הציבור בישראל ומנהיגיו. על צבא העם ואידיאולוגיה, בעקבות פרשת אזריה
הוגה הדעות והפעיל הפוליטי נועם חומסקי בראיון עומק על הגורמים שהביאו לעליית טראמפ, על ההדרדרות הצפויה שלנו אל עברי פי פחת אקלימיים, על מדיניות החוץ העלומה ומדיניות הפנים המיטיבה עם שועי הארץ ועל הרפובליקנים השועטים ימינה כמקובל בימינו בעולם
רוב האזרחים אינם נהנים מהבטחת השוויון הדמוקרטי, אבל ליברל כמו זאב שטרנהל מבחין בזאת רק כאשר פוגעים במוסדות הפורמליים. כל עוד לא מעבירים חוקי גזע או חוקים אנטי דמוקרטיים, המוסדות הדמוקרטים יכולים להמשיך ולהפלות את רוב האזרחים
ההתמוטטות במזרח התיכון מראה לנו עד כמה הרגעים שבהם אנו חיים הם קריטיים. איני חושב שהשמאל הציוני בישראל מסוגל להנהיג שינוי. השינוי יבוא כשהימין יבגוד בבוחריו. כרגע דומה שהבחירה בפועל תהיה בין שתי אידיאולוגיות ימניות הרסניות
מקצוע האזרחות היה אחד האתרים הבודדים במערכת החינוך בו נחשפו התלמידים לדיון בשאלות של זכויות וחובות אזרחיות, יחסי רוב ומיעוט ומהותה של הדמוקרטיה. הסרת המכשול הנוסף בדרך לחנק המחשבה העצמאית בכיתת הלימוד, אדר כהן, היא חלק מתוכניתו הגדולה של גדעון סער והשילוש הקדוש: ציונות, צבא ויהדות
החידוש במחאה הנוכחית טמון בהתנערות מהפטיש הטריטוריאלי על ארץ ישראל, ובניסיון להחליפו בשיח אזרחי. ההתמקדות בזכות לחינוך, לדיור ולבריאות לא במהרה תישכח, גם בצל התחממות הגזרות
פרשת ההמנון באוניברסיטת חיפה היא אינדיקטור למשבר אינטלקטואלי ולסכנה פוליטית מוחשית. החתמת האינטלקט בתו התקן כחול-לבן חוטא למהות האקדמיה ולקריאת התיגר המתמדת שעליה היא מושתתת
על פי המודל של היישוב היהודי בחברון, נוער הזהב של גוש אמונים נחוש לטהר את ירושלים מערבים ולהמאיס עליהם את חיי היומיום. אולם המניע העמוק של כל אידאולוגיה גזענית הוא שכרון הכוח לכשעצמו
אף מוסלמי לא זקוק לתזכורת על מותו של הנביא מוחמד, ובכל זאת מאות הפורעים בדגלי כחול-לבן מצאו לנכון לצווח "מוחמד מת". קולות שמהדהדים פרעות ממקום אחר, מזמן אחר