סמדר לביא מתבוננת בספרה ״עטופות בדגל ישראל״ אל מול הרנסנס התרבותי המזרחי של השנים האחרונות ושואלת שאלות נוקבות בנוגע למזרחיות מדומינת ואמיתית, ליחסינו עם הפלסטינים ולחייה של האם החד-הורית המזרחית
חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת. האמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן
באתנוקרטיה הישראלית המאבק "נגד" הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
על בית פוליטי לכלל האזרחים כאן. כי זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר, מהדיור ועד לעובדים הסוציאליים: הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם, כפי שקורה בישראל המופרטת
