אחת מעשר נשים סובלת מאנדומטריוזיס, אבל האבחון לוקח בממוצע 11 שנים. אי אפשר להסביר את חוסר המודעות בחברה ובממסד הרפואי ואת תת־האבחון של המחלה מבלי להתייחס לעובדה שמדובר בסוגיה מגדרית
החברה הישראלית מוותרת מרצון על חירויות פרט וזכויות אדם כאילו זוהי גזירה משמים, ופוסחת על דיון הכרחי ונחוץ בשאלת הסגר לעומת חלופות יעילות ומוכחות. מעבר לנחיצותו המוטלת בספק, הסגר הקרב ובא ישית פגיעה אנושה על הקבוצות המוחלשות באוכלוסייה – שהן ממילא גם הפגיעות ביותר מבחינה רפואית
"טיפולי ההמרה מסכני חיים," אומרת הרופאה ד"ר רותי גופן, ממקימות מרפאת גן מאיר שבמרכז הגאה ו'החברה לרפואת הלהט"ב', והפועלת ללא לאות למען הרחבת בסיס הידע הרפואי המותאם, מיגור הלהט”בופוביה בקרב צוותי רפואה וקידום בריאות בתוך קהילת הלהט"ב • ראיון
״בעולם הרפואה יש שיח כזה של ׳אנחנו רציונליים, מדעיים, ואתם הנפגעים – רגשיים, לא קוהרנטיים׳״, אומרת הדס זיו מ'רופאים לזכויות אדם', על המהלך המורכב שהיא מובילה לחיבורו של הארגון לנושא החטיפות של ילדי תימן. ראיון על אתיקה רפואית ועל גבולות הסולידריות של ארגוני השמאל והיכולת לחבק מאבק בלי לנצל אותו
מאות עדויות שגבתה עמותת עמר"ם בשנה האחרונה רק מחזקות את ההבנה שבישראל של שנות החמישים התנהל סחר שיטתי בילדים. עד כה ארגונים כמו "הדסה" – שהיה אמון על ה"טיפול" בפעוטות ושמו מוזכר ללא הרף בוועדות החקירה ובעדויות ההורים – לא עומתו ישירות על חלקם במעשים. ומי היתה האחות בתיה?
לפעמים זה מגיע נורא מהר, ואף אחד לא רואה את זה בא – לא המטופל, לא משפחתו, לא הרופאים. במקרים אחרים, הדעיכה היא איטית וידועה מראש. קורה שרופא בכיר יסתכל על חולה שנראה לי, כמתמחה צעירה, די סבבה, ויגיד, "האיש הזה יעלה לנו בסערה השמימה". ד"ר דנה דורון עם רשמים…
העובדה שהסהר האדום הפלסטיני ומד"א משתפים פעולה על בסיס עקרונות הומניטריים בינלאומיים היא קרן אור באזורנו. חבל שוויכוח מימין על שינוי הסמל שיופיע על אמבולנסים בגדה מצליח לטשטש זאת
עבור חברי הקהילה הגאה, כל פגישה עם רופא/ה עלולה להיות טראומטית; מי שבנוסף הינם חסרי מעמד, חוששים לגשת לטיפול שמא יוסגרו ויגורשו. על מערכת הבריאות להסיר כל חשש של כל אדם – מכל המינים, המגדרים, הלאומים והדתות – מקבלת שירותים רפואיים