לפי בעז תמיר, “יחסי הידברות, שקיפות ואמון יוצרים ערוצי שיח פתוחים המייתרים את מוסד המשא ומתן הקיבוצי”. אבל רק מו”מ קיבוצי יכול להגן על מועסקות מוחלשות – בלעדיו, הדיבור על יחסי הידברות, שקיפות ואמון אינם אלא סיסמא ריקה
“איך לא ראינו את זה בא? טוב, אי אפשר לפגוע בפעילות. שהמתנדבים ילכו לעבוד, את המשכורות אפשר לדחות בחודש. כולנו באותה מהפכה, לא? ועוד חודש ועוד חודש ושנה” – מתוך עדות בעילום שם מהפרויקט “עבודת גילוי”, העוסק ביחסי עבודה
מבטם של כלכלני האוצר על העניים חושף את העובדה שאין להם בעצם שום עניין בסיבות לעוני – רק בהשלכותיו על המדדים וה”חוסן הלאומי”. אך האתגר האמיתי טמון לא בשיכוך האפקטים של העוני, אלא באימוץ אפיקי מחשבה חדשים וחתרניים כנגד השיטה. סיכום וקריאה לפעולה
כוונות טובות שהופכות שוב לרעיונות ניאו-ליברליים מאפיינות חלק גדול מהמחשבה הנוכחית על רווחה בישראל. נעמה נגר משכללת את דלות השיח עם רעיון היווצרותו של מעמד חדש, העומד גם בבסיס המחאה של הקיץ האחרון
האמירה הברורה הזאת שעבודה קשה תביא לכך שבני אדם יוכלו לספק את צרכיהם הבסיסיים, רחוקה מאיתנו בישראל של 2011. עדית לב טוענת שהתמקדות המחאה בזכויות עובדים ושינוי מבנה שוק העבודה תחבר אותה למצוקות של קהלים נרחבים
הממשלה – המעסיקה הגדולה במשק – מעוניינת לשלם מינימום שכר. כזה שמספיק כדי לחיות, אבל לא מספיק לחיים של כבוד. פרק 11 בסדרת מאמרים מיוחדת על פירמידת השכר ושוק העבודה בישראל
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
