אי אפשר לדבר על עזה כאילו לא היה דבר לפני 7 באוקטובר, אי אפשר להכחיש מדיניות קולוניאלית של ישראל וכל זה לא סותר גינוי של הטבח וקריאה לעצירת האלימות וגיבוש פתרון מדיני • תום מהגר מנסח מורכבות עכשווית
אי אפשר ואסור להצדיק את אירועי השבת האדומה, אבל ניסיון להבין את מצוקת הפלסטינים הוא הצעד היחיד שיכול לקדם לעבר פתרון. הסירוב להתבונן במראה והמשך האלימות ההדדית יותירו את כולנו בבוץ
הרחוב הישראלי, מסתבר, מזועזע מהמיליטנטיות שבאיור רובה M16 מודפס על חולצה, אירוני כשזוכרים שאנשים מסתובבים בישראל עם נשק חם במרחב הציבורי ולהטוטים של מטוסי קרב בשמיים נחשבים חגיגה
בסרטו של אלון שוורץ, טנטורה, לוחמי אלכסנדרוני מתוודים על מה שניתן להגדיר כפשעי מלחמה. אבל בחברה הישראלית חתירה תחת מיתוס הצבא המוסרי ביותר בעולם עדיין נחשבת כפשע חמור יותר
ניצולי טבח טנטורה גורשו לא רק מבתיהם, אלא גם מהנרטיב ההיסטורי, ולמרבה האירוניה, עדויות הרוצחים בסרט “טנטורה” הן שנותנות לסיפוריהם תוקף. כל עוד ההיסטוריה של ישראל לא תכלול גם את המנוצחים והנטבחים, תפישת העבר הישראלית תמשיך להתבסס על שקר
התנגדות לכיבוש היא לא דעה, לא השקפת עולם, ובטח שלא סלוגן. הפעולה של יונתן פולק מפרקת את האפרטהייד – לא כמערכת חוקית וסימבולית, אלא כמערכת יחסים בין ישראלים ופלסטינים במציאות החיים היומיומית והקונקרטית
“הם הובילו כאן תנועות שמאל, אך התייאשו ונדחקו להגר. סיפורם של הגולים החדשים” – כך תוארו מרואיינים בכתבה במוסף “הארץ”. לובנה הבוהק של הכתבה הדהד סיפור כואב שלא סופר – הרי הוא לפניכם