קורותיו של נעם קמינר, שהאמין בכל לב בצורך בשותפות של ממש עם האזרחים הערבים בישראל, הם ההיסטוריה של מה שקרוי “השמאל הישראלי”. האבל עליו מעלה שאלות על השינוי הדרמטי שחל בדפוסי הפעולה של הסטודנטים בישראל מאז ימי “קמפוס” השוקקים
המושגים חזון ומורשת שבו והוזכרו בשבוע האחרון אבל הלקח הגדול שלא דובר הוא האשליה שכלכלת השוק תביא בכנפיה את השלום, ושהשלום יכול להיות מנותק מזכויות וצדק לישראלים ולפלסטינים. על המזרח התיכון החדש של שמעון פרס, שהתממש בעיקר עבור האליטות הכלכליות
בתור מי שערכה את אותה ארוחה אלמותית שעליה כתבה אילנה המרמן והציתה מחדש את הדיון על ישראלים בברלין – טוב או רע, איריס חפץ מיישרת כמה קצוות מעוותים ומזכירה שמאמרים עד כלות ב״הארץ״ רק מעידים על מבנה הנפש של איזה שמאל מדומיין
אורי אבנרי קרא לצעירים ישראלים בברלין להתפקד לדגל ולחזור ארצה. הוא מדמיין את הברלינאים ״הנמרצים, היצירתיים ובעלי היוזמה״ כמעין יחידת עילית שסרה מדרכה למחוזות רחוקים, מבלי להבין שהרבה מהם בחרו בחיים כאן בדיוק כדי לצאת ממעגל ההקרבה למען המולדת
ועדת ביטון, ילדי תימן, תקציבי התרבות: השמאל היה יכול לייצג את האינטרסים של הציבור המזרחי, אבל במקום זאת הוא בוחר שוב ושוב להגן בכל הכוח על השבט שלו. בסופו של דבר, מי שנענה לקריאות הוא הימין
בסדרת טורים ב״הארץ״ מבקש גדי טאוב לצנן את תודעת הקטסטרופה של השמאל, מטרה ראויה לכשעצמה רק חבל שהיא כוללת התרפקות על ימי מפא”י. כמו כן, הוא מפספס את משמעות היחס הכפול אל הפלסטינים בישראל, שמעוגן במידה רבה במדיניות ניאו-ליברלית ובהפיכתו של הפלסטיני מאויב לעובד
מבט לאחור על פרשת הירי בחברון מוכיח שאנו זקוקים לחינוך לזכויות אדם ולמשפט בינלאומי הומניטרי. פרויקט החינוך של האגודה לזכויות האזרח מדגים מהן אבני היסוד לבניית אזרחות מודעת, ריבונית ושקולה
באמצע שנות ה-70 נמלטה משפחתו של חררדו לייבנר מאורוגואי לארגנטינה עקב רדיפה פוליטית, תוך שביתם הופך לבסיס צבאי וההורים מופיעים כמבוקשים בטלוויזיה. המרדף המשיך אל תוך ההפיכה הצבאית במדינה, והסתיים בלית ברירה בישראל. עדות אישית ומחשבות על השונה והדומה בין הטראומות של משפחות בדרום אמריקה לאלו שבישראל
מול צעדיה האנטי-דמוקרטיים של ממשלת ישראל הנוכחית נעשה ברור: אין מחנה פוליטי המציע אלטרנטיבה ראויה. השמאל הישראלי איבד את הפלסטינים, המזרחים, העולים. הימין מסית נגד ערבים ומפר זכויות אדם. מינויו של ליברמן הוא רק צעד נוסף בהדרדרות המוסרית של ישראל
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
