תחת ניהולו של מיט רומני, סייעה “ביין קפיטל” לחברות להגיע לפשיטת רגל תוך גריפת רווחים עצומים לעצמה. גם בישראל מתרחשים מקרים דומים, ראו ערך פולגת, ונשאלת השאלה: האם לא הגיעה העת לאסור פעילויות כאלו?
מאמרו האחרון של ד”ר אבי נוב ב”דה מארקר” הוא דוגמה טובה לכך שיש לחשוד בביטויים כמו זה שבכותרת, כאשר הפעם מתבצע ניסיון לדה-לגיטימציה של המחאה החברתית וקידום אידיאולוגיה שמרנית הקוראת לנו להסתפק בפירורים של עשירים. יוסי דהאן מסביר מה באמת אומר המחקר על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה
כמה מן הגופים שנהנו לכבות את האור באירועי “יום כדור הארץ” אמש, דווקא זקוקים להארה בנושא הקשור גם הוא לאחריות האדם על הסביבה: זכויות בעלי חיים. עומר שרביט מכוון כמה זרקורים
מחלה של בת זוגה והבנה שאפשר לשכוח מסיוע של המדינה במקרים כאלה, הביאה את דנה ג. פלג להרהר ברצינות במערכת שלא תהיה שלא תלויה בחסדי הפריץ ובכסף שיש לו או אין לו לקנות את השלטון
מיודענו שלדון אדלסון, בעלי ביטאונו של נתניהו “ישראל היום”, מרפד במזומנים את מירוצו של המועמד הרפובליקני ניוט גינגריץ’ לנשיאות. קשה יהיה למצוא בעל הון שהשפעתו על השלטון והתרבות הפוליטית בשתי מדינות רבה כל כך
ומנסים לבלום את כדור השלג של ההפרטה. אז מי שחושב שהמבוגר האחראי יושב במשרד האוצר ו”הילדים המשוגעים” צועקים בהפגנה – שיסתכל שוב. טלי גולדרינג על הסיסמה המנצחת של המחאה