קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה
מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות
חוק ההסדרים אמור היה להיות חד פעמי אלא שהשלטונות ראו כי טוב והפכו את משטר החירום התקציבי לנוהג קבוע. הצעת חוק ההסדרים הנוכחית כוללת הצעות לשינויים בעשרות נושאים וראויה לכל ביקורת
המיסוי הנמוך הנהוג בישראל פוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות ומיטיב עם עשיריה, שמספרם הולך ומתרבה בעקביות בעשורים האחרונים. כדי לחלץ את המדינה מרעב תקציבי, יש לדבר עכשיו על מס עושר ומסי ירושה ועזבון
בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה של ד"ר שלמה סבירסקי על חוק ההסדרים ותקציב המדינה, שתפורסם כאן עד לאישור התקציב
בעוד שבענף ההייטק השכר מוקפץ במעלה הסולם ומצמיח מיליונרים חדשים, בתחתית הסולם יש שחיקה עקבית של קצבאות המוסד לביטוח לאומי • טור ראשון בסדרה של ד"ר שלמה סבירסקי על חוק ההסדרים ותקציב המדינה, שתפורסם כאן עד לאישור התקציב
ממאבק אישי וענפי למאבק משותף: עובדות בעיסוקי ההוראה, הטיפול והשירות – הנשים העניות ביותר במשק – מואסות בטפילות המדינה ויוצאות נגד עקרונות החסכנות והרווחיות בשיטות העסקתן
איך חוברים יחד הנומרטור, כלל ההוצאה וחוק ההסדרים לכדי שילוש קדוש והרסני בעשור השני לצנע החברתי וההתעללות בעניים מבית נתניהו וזליכה. כולל בשורה מדכדכת למי שמצפים לרפורמה בקצבאות הנכות
לראשונה, אחרי עשור של פעילות עקבית ושיטתית של מרכז אדוה, תקציב המדינה כולל ניצנים של ניתוח מגדרי של תקציבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך, שמשמעו הכרה ממשלתית בכך שמדיניות התקציב אינה ניטראלית ויש לה השלכות ישירות על הפערים המגדריים