מקובל לחשוב שנפילת השאה הביאה לניתוק היחסים בין ישראל לאיראן שעד אז היו שקולים לסיפור אהבה. אולם היחס של האליטות המשכילות ושל שאר העם לישראל השתנה באופן מרחיק לכת דווקא אחרי 67′
הקול האחיד והלא ביקורתי בדבר “האיום האיראני” פוגע בישראל. בניגוד לתפיסות הרווחות בדיון הציבורי בישראל, הפיתוח הגרעיני באיראן דורך במקום ואף מואט. קריאה בדוחות סבא”א
“כשמיטה מתפנה כאן, בדרך כלל שומעים צהלולים וקריאות שמחה. על פי רוב, משמעות הדבר היא שמישהי יצאה לחופשה, או, במקרה הטוב ביותר, המשמעות היא אותה מילה שמתגלגלת בכל יום אלפי פעמים בראשה של כל אחת מאיתנו: חירות!” מרשימותיה של נאזנין דיהימי, שותפתה לתא של נסרין סותודה בכלא אווין שבטהרן. תרגמה:…
הפרלמנט האירופי העניק את פרס סחרוב לחופש המחשבה לשנת 2012 לבמאי ג’עפר פנאהי ולעורכת הדין נסרין סותודה, הכלואים שניהם באיראן. את הפרס קיבלה בשמם כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי, אשר הקריאה את המכתב ששיגרה סותודה מהכלא לרגל קבלת הפרס
איראנים רבים המתגוררים מחוץ למולדתם תומכים במאבק להפלת המשטר ומבקשים לסייע לאופוזיציה האיראנית, שנחלשה בימים אלה עד מאוד, בין היתר בשל האיומים על מתקפה ישראלית שם. א’, חברה במעגל הישראלי-איראני, מדווחת מברלין
“איומים קיומיים” צצים בישראל כמו באיראן, כל אימת שהציבור מתחיל לפקוח את עיניו ולמחות על האיומים האמיתיים העומדים בפניו. מאות מאנשי/נשות המעגל הישראלי-איראני יצאו לרחובות ברלין להפגין נגד ביבי, אחמדינג’אד, מרקל והפצצה. גל שקולניק הייתה שם