בין מניפולציות של העירייה כדי לחמוק מאחריות לבין תאוות בצע של בעלי הון, האזרחים נגרסים ובית המשפט משים עצמו כפקיד תמים חסר שיקול דעת. על מעללי גבעת עמל ב’
חסרות בית לעתים קרובות נעלמות מן העין. שרית, נטלי וג’ני משיבות את עצמן ורבות אחרות לעין הציבורית, מתעצמות ומעצימות. שאו ברכה. מאמר מתוך “בטחון סוציאלי” בגליון מיוחד על “הדיור הציבורי – המחדל והמאבק”
שלושה קשישים יפואים חסרי בית גרים באוהל בגינה ביפו כי גירשו אותם ממאהל ארלוזורוב. לא לאורך זמן כי העירייה “ללא הפסקה” הוציאה להם צו פינוי מהיר. עכשיו הם גם בלי אוהל
ראש עיריית ניו יורק לשעבר אד קוץ’ היה פוליטיקאי מאוד שנוי במחלוקת, אולם המפעל העצום שלו ביצירת דיור בר-השגה נחשב לאחד ההישגים הגדולים בתחום הדיור בארה”ב. אצלנו בתל אביב, מדיניות הדיור של חולדאי מסתכמת בהפקרת הדרום, גירוש צעירים וחסרי אמצעים מהעיר ובניית מגדלים ומלונות בוטיק
הבחירה בין הפקדת זכותם של בני-האדם לבית או בידי משטר אלים במהותו או בידי בעלי הון, היא עקרה ומייאשת. האם אפשר להשתחרר מלפיתת החנק הזאת? שיחה עם סבסטיאן שיפֶּר על אפשרות אוטונומית לדיור ציבורי (ואיך זה לשלם שכר דירה לעצמך)
עשב וסכך, במבוק ואבן, בוץ ולבנים, עץ וחימר. בית הינו הבסיס החומרי ההכרחי לאנושיות ולאזרחות. ועדיין, כל כך הרבה בני אדם בעולם סובלים מדיור לקוי או מהיעדרו המוחלט. האנתרופולוג ארג’ון אפאדוראי מתבונן על הפשע נגד אנושות הזה, ולא פחות חשוב – על המאבקים המרשימים שמתנהלים כנגדו
הכשלון המתמשך והמהדהד של ממשלת ישראל להביא למחירי דיור שפויים ניצב לפתחו של נתניהו. במקום לפתור את הבעיה הוא עוסק בספינים מופרכים שנועדו להרחיק את האחריות ממנו ולהטילה על שר השיכון אטיאס. קחו למשל את “המינוי” האחרון של כחלון
באמתלה של שמירה על איכות הסביבה, הסיירת הירוקה משמשת בידי עיריית ת”א-יפו כלי להתעללות בחלשים וחסרי מגן שדרים ברחוב. האגודה לזכויות האזרח עתרה בשמם, בית המשפט קיבל את העתירה – והעירייה בשלה. עד אתמול