מתברר שכל מה שעוברים עכשיו תושבי הדרום, יהודים ובדואים כאחד, הוא הזדמנות פז לחיזוק ה”התיישבות והזכות הטבעית על הארץ”. רותי לביא על הריח הרע שעולה מתוכנית החירום להקמת “מרכז קליטה למפונים” בשומרון
המדיניות של צמצום הפיתוח הפלסטיני איננה סוגייה פוליטית ואינה קשורה לשאלת ההתיישבות בגדה – זו שאלה של זכויות אדם, והיא צריכה להיות נידונה בלי קשר למו”מ המדיני. לקראת דיון בבג”צ
בלי להתייחס לאלימות מתנחלים, בלי להתייחס לאפליה בחוקי התכנון והבנייה ובחלוקת אדמות מדינה – כך פספס מבקר המדינה הזדמנות לביקורת מקיפה על אכיפת החוק בגדה
עוד מעט יתחילו המוספים וכותבי הטורים לציין עשרים שנה להסכמי אוסלו. אבל קודם צריך לציין עשרים שנה לאחיהם הגדול: הסגר הגדול על השטחים של 1993, זה שביסס את מדיניות ההפרדה
בעוד נציגי הממשלה היוצאת מבינים שכל תוכנית מדינית בת-קיימא שמתייחסת לרצועה חייבת לקחת בחשבון את הקשר בינה לבין הגדה, ותומכים בהקלות בסגר, ישנם אנשי שמאל התומכים בהתנתקות מוחלטת של ישראל מעזה
הירי באש חיה הפך להיות מנהג יומיומי. יוצאים בבוקר לסיבוב, מפרקים מחסניות, משתגעים, זורקים רימוני גז. דור סנדק חוזר 11 שנה לאחור, לאותו המקום בו נורתה השבוע למוות לובנה חנש מאש צה”ל
ניתוח של משטר ההיתרים בגדה כביורוקרטיה קולוניאלית, עוזר לנו להבין את ישראל-פלסטין כמודל קלאסי של מדינת גזע מודרנית בה ההפרדה בין יהודים לפלסטינים היא עיקרון מרכזי. רונית לנטין על ספרה של יעל ברדה
בשם “הכשירות הנדרשת לכוחות צה”ל”, מבקשת המדינה לפנות ולהרוס שמונה כפרים פלסטיניים על 1,500 תושביהם בדרום הר חברון. איל רז על הפקעת האדמות המתמשכת של ישראל והמאבק המתהווה