ועד עובדי הרכבת פוזר מפני שאיים במקביל על שני המונופולים הקדושים ביותר בישראל: המונופול של האוצר על קביעת סדר היום הניאו-ליברלי, והמונופול של ההסתדרות על ייצוג העובדים. אייל טבת על שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם העסקה פוגענית על שלל צורותיה
מאבקן של קלדניות הדואר להעסקה הוגנת עזר לנתן שקרצ’י לגלות שהוא מכור למאבקי עובדים וסולד מעסקני ההסתדרות, וגם סלל את הדרך להקמת “כוח לעובדים”, שבשבוע שעבר מלאו לו חמש שנים
נתן שקרצ’י במסע ברחוב בו גדל בחולון, רחוב האחד במאי, בין המוסדות הציבוריים שהתקיימו עוד לפני קום המדינה והאנשים המהווים מקור לתקווה והשראה עבורנו ועבור מובילי המחאה החברתית
בנק ישראל ופקידי האוצר רואים בעובדי קבלן לא יותר מאשר מכשיר לקיומה של כלכלה משגשגת. מבלי למצמץ, הם מעזים לשלוף את העובדים במדינות סקנדינביה כצידוק לקיומו של המעמד המנוצל הזה בישראל. איציק ספורטא מזכיר לנו לאן באמת עלינו לשאוף
המאבק נגד ניצול עובדי הקבלן מחייב מלחמת חורמה בשיטה של השוק החופשי, שכל המפלגות הראשיות בישראל, כמו גם ההסתדרות, אימצו כעובדה מוגמרת. אבל לא עיני הוא מי שינהיג את המהפכה
כל עובדת ועובד בישראל צריכים להצטרף מחר לשביתה כנגד העוול של חברות הקבלן. אך התשובה הפשוטה לשינוי אמיתי וארוך טווח היא התארגנות דמוקרטית במקומות העבודה. שי כהן מכוח לעובדים מסביר
אחרי חצי שנה של שביתה, חתמו השבוע עובדי חיפה כימיקלים צפון על הסכם קיבוצי. יעל בן יפת על הניצחון, וגם על הסוף הפחות אופטימי של מפוטרי כימיקלים דרום והתמונה שאומרת הכל